אורנה נרשמה לסדנה לחשיבה שלילית, מחזור תשיעי במספר.
הבת שלה שירי צעקה עליה יום אחד כששוב רבו, "די כבר, אמא, את כזו שלילית, בחיי. אולי תיסעי לך לאיזו סדנה לחשיבה שלילית, לפחות שם תצטייני ולי יהיה קצת שקט!"
אורנה נורא רצתה להיעלב משירי. אחת לשבוע היא נעלבת ממנה, גם כששירי כבר בת עשרים וארבע ולא גרה עוד בבית. שירי לא מרחמת עליה, זורקת עליה בחזרה את כל מה שהיא מתאמצת להשיל מעצמה. היא משילה, שירי מחזירה לה.