|
|
ללא דירוג
|
|
תקציר הספר
האדם שבטנק-
עידן המלחמה בטרור, שהחל בסוף שנות ה-70, שינה באופן דרמטי את מאפייני השירות הצבאי. גם החברה הישראלית חוותה שינוי משמעותי, בעמדות ובערכים.
הנוער שמתגייס כיום לצה"ל הוא בררן ומחפש לשרת ביחידות "ממותגות" (סיירות למיניהן ויחידות מובחרות אחרות). בהתאם לכך נפגעה המוטיבציה לשרת ביחידות "קונבנציונליות", כדוגמת חיל-השריון.
עם זאת, השירות המשמעותי והמשפיע ביותר מתבצע דווקא באותן יחידות משוריינות, הנושאות את עיקר נטל הביטחון השוטף ומובילות את התמרון היבשתי במלחמה.
המשרתים בשריון, "השריונרים", מאז מלחמת יום הכיפורים לא סיפרו את סיפורם. בהקשר זה, הספר "האדם שבטנק" ממלא פער חשוב, הוא מציג את הווית השירות בחיל-השריון בעידן שבו המלחמות אחרות משהכרנו, והחברה הישראלית הפכה לבררנית.
אל"מ איציק רונן צמח בחיל-השריון, שימש מפקד גדוד 77 בחטיבה 7, פיקד על חטיבת הראל ועל חטיבת שריון במילואים. בתקופתו זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל על איכות הביצועים.
כיום עוסק רונן במגוון תפקידים בתחום החינוך ומשלים עבודת דוקטורט בנושא השפעת השירות הצבאי הסדיר על בני הנוער המשרתים.
טנק הנכים-
ארבעה נכים מסתננים לבסיס צה"ל ברמת הגולן וגונבים טנק.
זה לא מצחיק. אשר, נהג הטנק, השאיר את יד ימינו בלבנון כשהטנק שלו עלה על מטען. אחיעד, הטען-קשר, קיבל טיל נ"ט בחומת מגן ושילם במאור עיניו ובקצת פוסט-טראומה. יוסי, התותחן, היה בפעילות מבצעית בשטחים, התהפך עם אביר ואיבד את שתי רגליו. וארנון, המ"פ, איבד שם את שפיות דעתו.
שנים לאחר מכן, במחאה על יחס משרד הביטחון לנכים, הארבעה מחליטים לעשות מעשה. קטוע הרגליים קופץ על גב העיוור, קטוע היד מצטייד ברצועות, והמפקד מוביל אותם בלילה לבסיס עם שמירה רשלנית.
הם לא חשבו שהתעלול באמת יצליח, אבל ברגע שכן, הם יוצאים לחיפה, למשרדי אגף השיקום של משרד הביטחון. ויש להם פגז בקנה.
*
טנק הנכים משלב בין מציאות אכזרית לבין הומור מילואימניקים ישראלי, ונוגע בפצע הפתוח שנדמה שאחרי 7 באוקטובר רגיש וכואב יותר מאי פעם. זהו ספר חובה לכל מי שמשרת בצה"ל או מישהו מבני משפחתו משרת, ובייחוד למי שבמעגל השכול והנכות.
זהו ספרו הרביעי של רונן דוד, יליד צפת, מהנדס מכונות, סרן במיל', נכה צה"ל ופעיל זכויות אדם.
מ"מ בחזית-
בלבנון מה שאתה רואה – זה לא מה שאתה רואה; את זה הבנו מהר מאוד תוך כדי מארבים וקרבות. השטח שצמוד לגבול היה ג'ונגל ירוק, בראשיתי כמעט, שהשקיף מלמעלה על יישובי אצבע הגליל. זה נראה גן עדן והרגיש גיהינום.
קיץ 2006 – מלחמת לבנון השנייה.אביעד חיון היה מ"מ צעיר, נחוש ומלא מוטיבציה, שבין מארב להפגזה, בין טל"ת לקפ"ק, כתב את זיכרונותיו במחברת מאובקת שמצא בטנק.
סיפורו של אביעד הוא סיפורה של מחלקת טנקים מחטיבה 7 של חיל השריון, והוא מספק הצצה נדירה ונוגעת ללב לנפשו של הלוחם בשטח. בכנות וברגישות נחשפות מערכות היחסים העדינות בין החיילים והמפקדים, מובאות דילמות שנוגעות בחיי אדם ונפרש הקושי הנורא מכול אל מול השכול – לנשוך שפתיים ולהמשיך קדימה.
כיוון ברור-
אל״ם (במיל׳) אמנון אשל אסולין ואל״ם (במיל׳) רונן איציק צמחו בחטיבה 7.
ערכי החטיבה האגדית נצרבו היטב בליבם, ברוחם ובנפשם; הם ספגו את ה-DNA היחודי שלה, ובמשך שנים ארוכות שכללו את יכולות החטיבה וטיפחו אותן.
בקיץ 2006 הובילו השניים את לוחמי החטיבה במאבק ממושך מול חזבאללה, בתנאים של חוסר ודאות, שינויים תכופים בהגדרת המשימות ואתגרים נוספים. שלוש-עשרה שנים אחר כך נפגשו שני המפקדים ושוחחו בגילוי לב על שאירע באותם שבועות גורליים: המאבק באויב והתמודדויות מבית, הדילמות הרבות שהונחו לפתחם מרגע שחיילי החטיבה התייצבו בגבול לבנון ועל הקשיים, במשברים וההצלחות שחווים מפקדים בזמן מלחמה. ספר זה הוא הזדמנות נדירה להכיר, באופן אותנטי ומכלי ראשון, את הנפשות שפעלות בעין הסערה, להציץ אל מאחורי הקלעים של קבלת החלטות בשדה הקרב, ובעיקר – להתוודע לסיפורה של חטיבה 7 במלחמת לבנון השנייה.
עידן המלחמה בטרור, שהחל בסוף שנות ה-70, שינה באופן דרמטי את מאפייני השירות הצבאי. גם החברה הישראלית חוותה שינוי משמעותי, בעמדות ובערכים.
הנוער שמתגייס כיום לצה"ל הוא בררן ומחפש לשרת ביחידות "ממותגות" (סיירות למיניהן ויחידות מובחרות אחרות). בהתאם לכך נפגעה המוטיבציה לשרת ביחידות "קונבנציונליות", כדוגמת חיל-השריון.
עם זאת, השירות המשמעותי והמשפיע ביותר מתבצע דווקא באותן יחידות משוריינות, הנושאות את עיקר נטל הביטחון השוטף ומובילות את התמרון היבשתי במלחמה.
המשרתים בשריון, "השריונרים", מאז מלחמת יום הכיפורים לא סיפרו את סיפורם. בהקשר זה, הספר "האדם שבטנק" ממלא פער חשוב, הוא מציג את הווית השירות בחיל-השריון בעידן שבו המלחמות אחרות משהכרנו, והחברה הישראלית הפכה לבררנית.
אל"מ איציק רונן צמח בחיל-השריון, שימש מפקד גדוד 77 בחטיבה 7, פיקד על חטיבת הראל ועל חטיבת שריון במילואים. בתקופתו זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל על איכות הביצועים.
כיום עוסק רונן במגוון תפקידים בתחום החינוך ומשלים עבודת דוקטורט בנושא השפעת השירות הצבאי הסדיר על בני הנוער המשרתים.
טנק הנכים-
ארבעה נכים מסתננים לבסיס צה"ל ברמת הגולן וגונבים טנק.
זה לא מצחיק. אשר, נהג הטנק, השאיר את יד ימינו בלבנון כשהטנק שלו עלה על מטען. אחיעד, הטען-קשר, קיבל טיל נ"ט בחומת מגן ושילם במאור עיניו ובקצת פוסט-טראומה. יוסי, התותחן, היה בפעילות מבצעית בשטחים, התהפך עם אביר ואיבד את שתי רגליו. וארנון, המ"פ, איבד שם את שפיות דעתו.
שנים לאחר מכן, במחאה על יחס משרד הביטחון לנכים, הארבעה מחליטים לעשות מעשה. קטוע הרגליים קופץ על גב העיוור, קטוע היד מצטייד ברצועות, והמפקד מוביל אותם בלילה לבסיס עם שמירה רשלנית.
הם לא חשבו שהתעלול באמת יצליח, אבל ברגע שכן, הם יוצאים לחיפה, למשרדי אגף השיקום של משרד הביטחון. ויש להם פגז בקנה.
*
טנק הנכים משלב בין מציאות אכזרית לבין הומור מילואימניקים ישראלי, ונוגע בפצע הפתוח שנדמה שאחרי 7 באוקטובר רגיש וכואב יותר מאי פעם. זהו ספר חובה לכל מי שמשרת בצה"ל או מישהו מבני משפחתו משרת, ובייחוד למי שבמעגל השכול והנכות.
זהו ספרו הרביעי של רונן דוד, יליד צפת, מהנדס מכונות, סרן במיל', נכה צה"ל ופעיל זכויות אדם.
מ"מ בחזית-
בלבנון מה שאתה רואה – זה לא מה שאתה רואה; את זה הבנו מהר מאוד תוך כדי מארבים וקרבות. השטח שצמוד לגבול היה ג'ונגל ירוק, בראשיתי כמעט, שהשקיף מלמעלה על יישובי אצבע הגליל. זה נראה גן עדן והרגיש גיהינום.
קיץ 2006 – מלחמת לבנון השנייה.אביעד חיון היה מ"מ צעיר, נחוש ומלא מוטיבציה, שבין מארב להפגזה, בין טל"ת לקפ"ק, כתב את זיכרונותיו במחברת מאובקת שמצא בטנק.
סיפורו של אביעד הוא סיפורה של מחלקת טנקים מחטיבה 7 של חיל השריון, והוא מספק הצצה נדירה ונוגעת ללב לנפשו של הלוחם בשטח. בכנות וברגישות נחשפות מערכות היחסים העדינות בין החיילים והמפקדים, מובאות דילמות שנוגעות בחיי אדם ונפרש הקושי הנורא מכול אל מול השכול – לנשוך שפתיים ולהמשיך קדימה.
כיוון ברור-
אל״ם (במיל׳) אמנון אשל אסולין ואל״ם (במיל׳) רונן איציק צמחו בחטיבה 7.
ערכי החטיבה האגדית נצרבו היטב בליבם, ברוחם ובנפשם; הם ספגו את ה-DNA היחודי שלה, ובמשך שנים ארוכות שכללו את יכולות החטיבה וטיפחו אותן.
בקיץ 2006 הובילו השניים את לוחמי החטיבה במאבק ממושך מול חזבאללה, בתנאים של חוסר ודאות, שינויים תכופים בהגדרת המשימות ואתגרים נוספים. שלוש-עשרה שנים אחר כך נפגשו שני המפקדים ושוחחו בגילוי לב על שאירע באותם שבועות גורליים: המאבק באויב והתמודדויות מבית, הדילמות הרבות שהונחו לפתחם מרגע שחיילי החטיבה התייצבו בגבול לבנון ועל הקשיים, במשברים וההצלחות שחווים מפקדים בזמן מלחמה. ספר זה הוא הזדמנות נדירה להכיר, באופן אותנטי ומכלי ראשון, את הנפשות שפעלות בעין הסערה, להציץ אל מאחורי הקלעים של קבלת החלטות בשדה הקרב, ובעיקר – להתוודע לסיפורה של חטיבה 7 במלחמת לבנון השנייה.
פרסומת