מהו הליך חדלות פירעון?
הליך חדלות פירעון, המוכר בלשון העם גם בשמו הישן "פשיטת רגל", הוא הליך שנותן פתרון משפטי כלכלי וחברתי לאזרח שיש לו חובות, שסך חובותיו עולה על סך נכסיו והכנסותיו ושאינו יכול להמשיך ולפרוע את חובותיו באמצעות הכנסות שוטפות של התא המשפחתי – אך הוא מעוניין להסדיר את חובותיו בדרך של הסדר חוב או חדלות פירעון, שבסופה הוא עשוי לקבל הפטר מחובותיו, כפוף לתנאים שנמנה במדריך זה.
בשנת 2018 חוּקק חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018־תשע"ח" על ידי כנסת ישראל. החוק הנ"ל תפס את מקומה של הפקודה הישנה: "פקודת פשיטת הרגל 1980־תש"ם".
תכליתו של חוק חדלות הפירעון
חדלות פירעון הוא הליך שנועד לעזור לאזרחים המצויים בחובות עמוקים להשתקם כלכלית, ולחזור למסלול חיים תקין. במסגרת הליך חדלות פירעון, אדם המצוי בחובות יכול להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, אשר במסגרתם ייאלץ לעמוד במספר הגבלות ומחויבויות שיפורטו בהמשך.
במסגרת ההליך, הנושים – אלו שחייבים להם, אמורים לקבל את פירעון החוב או חלק ממנו, בהתאם לכמות הכספים שנאספו מהחייב בקופה של הליך חדלות הפירעון.
אך בפועל, הדברים אינם פשוטים כפי שהם נראים. לצורך מחיקת החובות נדרשים לעמוד בתנאים מורכבים, לרבות ליווי צמוד של כמה גורמים מקצועיים, ובהם נציגי המדינה, ובפיקוח של בית משפט, ורק אם יעמוד בהם הוא יזכה החייב לראות את חובו נמחק.
תכלית החוק היא החזרת האזרח אל מעגל העבודה.
ללא הפתרון שהביא החוק בדוגמת חוק חדלות פירעון, שבמסגרתו מוחקים את החובות שהאזרח לעולם לא יוכל לשלם, היו נאלצים כל אותם אלו שנקלעו לחובות גדולים לחיות חיים של שקר מתחת לרדאר, באמצעות מזומנים, ולא לדווח על הכנסות מתוך מטרה שלא יעקלו להם את הכספים, על מנת להותיר כספים לצורך פרנסת בני המשפחה. כאמור, האופק של אופציית הפטר החובות, במסגרת הליך של חדלות פירעון, מטרתו למצוא פתרון נאות לאלו שהגיעו למצב כלכלי מורכב.
החשש הגדול הוא שיש כאלו שעושים שימוש לרעה בהליך. למשל, אלו שמסתירים כספים ונכסים שיש להם, שיכולים לסייע להם למחוק חובות. החשש הלגיטימי מוביל לבדיקות ולליווי צמוד על ידי הנאמן, שהוא הגורם מטעם הממונה או ההוצאה לפועל שמלווה את היחיד ואת כל הנושים, תוך כדי בדיקה יסודית של כל ההיסטוריה של היחיד, לרבות אפשרות לבטל עסקאות שנעשו לצורך הסתרת נכסים ולמנוע את מכירתם. לדוגמה, אם ליחיד יש נכס, הוא כנראה לא ירצה למכור אותו לצורך החזרת החובות, ויעדיף להעביר את הנכס לבן משפחה, כאשר בסיום הליך הפטר החובות הוא יחזיר את הנכס לבעלותו. דברים מסוג זה ואחרים מנסים למנוע בבדיקות ובליווי צמוד.
לטעמי, הבדיקות שנעשות הן קפדניות מדי. שנים רבות אני פוגש לקוחות בתחום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון, מייצג בבתי משפט ובלשכות ההוצאה לפועל, ומניסיוני אני יכול להעיד שאלו הנכנסים להליך של חדלות פירעון עושים זאת לרוב מתוך מצוקה גדולה וכאב, ולא חלילה בחוסר תום לב.
מהו המועד שבו ניתן להתחיל הליך של חדלות פירעון?
ישנם כמה נקודות מוצא וסימני דרך שיובילו אותנו לחשוב על תחילת הליכים של חדלות פירעון.
הדבר מתחלק לשני סוגים:
האחד מתייחס לאדם פרטי, שהוא שכיר או בעל עסק קטן; והשני מתייחס לבעלי עסקים גדולים. נתייחס לכל אחד מהסוגים.
עסקים שהם בבעלות אדם יחיד (פרטי) יכולים להיקלע לקשיים ולמשבר בלתי הפיך. יכולות להיות לכך סיבות רבות: שינוי מצב משפחתי אישי, שינוי שקורה בשוק, ניהול לא נכון של העסק ואפילו פרישה של עובד או מתחרה חדש שנכנס לשוק – כל אלו יכולים להיות גורמים לקריסה. כמו כן, ככל שהעסק מרובה עובדים ומלאי, הוא נתון יותר לקריסה, לעומת עסק של אדם יחיד שעושה את העבודה בעצמו (בעלי מקצוע כמו עו"ד, רו"ח ושמאים).
אפשר גם שלחייב לא יהיה עסק בשביל שיסתבך בחובות, ודי שייכנס לחובות בשל צריכה פרטית גבוהה, וחוסר איזון בין ההכנסה הצפויה לבין ההוצאה השוטפת.
פגשתי משפחות שהיו בטוחות שיצליחו להחזיר את כל הכספים שהן חייבות, אבל שינוי בהכנסה או הוצאה בלתי צפויה שיבשו להן את התוכניות וגרמו לכדור שלג של חובות, שהתגלגלו עם ריביות גבוהות והובילו למצב שבו לא ניתן לפרוע את החובות.
תנאי סף לכניסה להליך חדלות פירעון הוא תום לב. במסגרת ההליך בודקים שלא נעשה שימוש לרעה בהליך, והחייב לא עשה מניפולציה שבה הוא הבריח כספים למשל, וגם נהנה בדרך ממחיקת החובות. כבר בפגישה הראשונה עם הלקוחות אני מקפיד לבדוק נושא זה לעומק. ככל שאני רואה סיכון להאשים את החייב בחוסר תום לב, אמליץ לו ללכת על הסדר חובות, ולא על חדלות פירעון.
חשוב מאוד להיות ערניים, ולהגיע לבדיקה ולבחינה של ההליך כבר בשלבים הראשונים של הבעיה. בדיוק כמו שזיהוי מוקדם של בעיה רפואית יכול להציל חיים, כך זיהוי מוקדם של קריסה של העסק יכול להציל כלכלית את הבעלים, ככל שהוא זיהה את הבעיה במועד הנכון ופנה לייעוץ מקצועי.
הייעוץ אמור להיות משולב בין רואה חשבון שייתן את דעתו על הרווחיות של העסק, ולאחר מכן ייעוץ עם עו"ד שעוסק ומתמחה בתחום החדלות פירעון. עו"ד שמתמחה בתחום יכול לתת מניסיונו ולומר אם המצב הכלכלי תואם לחדלות פירעון ואם כן, מתי וכיצד להתחיל בהליך.
גם רופא עיניים יודע קצת על אורתופדיה, הוא גם למד על זה בעבר, אבל אין בסמכותו להעניק ייעוץ אורתופדי שהרי הוא לא עוסק בתחום. בדיוק כך עו"ד מומחה בכל תחום אחר שאינו מבין בחדלות פירעון, לא יכול לתת את הכלים המקצועיים לצורך קבלת תמונת מצב מקצועית על התאמה להליך.
האם צריך להמתין שיפתחו תיק הוצאה לפועל כדי לפנות להליך חדלות פירעון?
התשובה היא חד־משמעית לא! כדאי למצות קודם את אפשרות הסדר החובות, ואם זה לא עבד יש לפנות להליך חדלות פירעון, ללא המתנה לפתיחת התיק בהוצאה לפועל. המתנה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל תגדיל את החוב בריביות ובהוצאות נוספות, ולכן כדאי לפנות להליך חדלות פירעון דווקא לפני שהחוב תופח.
כניסה להליך כבר בתחילת ההסתבכות הכלכלית, עוד לפני פתיחת תיקי הוצאה לפועל, נותנת שליטה טובה יותר במהלך הדרך ומקצרת את ההליכים.
חשוב לדעת שלא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב, אחרי שהליך של חדלות פירעון החל.
על כן, כאמור, כניסה מוקדמת להליך של חדלות פירעון מונעת עוגמת נפש והוצאות רבות.
שוב אנו למדים שייעוץ טוב ומקצועי של עורך דין שעוסק בתחום, יוביל אתכם לכניסה נכונה במועד הנכון להליך חדלות הפירעון, ואף יוריד את הלחץ מ"הפתעות" שאתם עלולים להיתקל בהן בדרככם, שימנעו מכם לקבל את התנאים הטובים והמתאימים לכם.
בעברי ראיתי אנשים שבמקום להתייעץ עם עורך דין מקצועי בתחום, התייעצו עם קרוב משפחה או חבר שעבר את ההליך של חדלות פירעון, וקיבלו מידע מוטעה שגרם להם נזק רב וקשה.
זכרו: הליך שטוב לאחד, לא בהכרח טוב לאחר, וכן מדובר בהליך אישי. על כן, למרות נסיבות דומות, התוצאות יכולות להיות שונות.
