התנועה הציונית ביססה את תביעתה לבעלות על טריטוריה בארץ ישראל על זיקתם של יהודים אליה. אולם לאחר שקוראים את האופן שבו ניסחו נוצרים לאורך אלף וחמש מאות שנים את זיקתם לארץ הקודש, מגלים שהזיקה שהציונות ייחסה ליהודים אל ארץ ישראל מקורה בגורם מפתיע וחיצוני לה כביכול. 
יהודים התאבלו על חורבן בית המקדש ועל גלותם מהארץ; לתפילותיהם לביאת המשיח הם צירפו געגועים עזים לארץ ישראל. אולם הלימוד היהודי במקרא לרוב לא כלל פרשנות שמצריכה ביקור באתרי המקרא – רק הסנטימנט הנוצרי כלפי הארץ היה כרוך בהגשמת הרצון לראות את הארץ, בהגשמת השאיפה להתאחד עמה. רק בתיאולוגיה הנוצרית התפתחה פרשנות שמטרתה הוכחת הנרטיב התנכ"י כאמיתי באמצעות זיהוי האתרים המופיעים בתנ"ך ובברית החדשה. 
בספר מרתק וחדשני זה טוען יועד אליעז שמקור הזיקה הציונית אל הארץ אינו יהודי אלא נוצרי. אמנם התנועה הציונית בחרה ליישב יהודים דווקא בארץ ישראל סביב הטענה לזכותם של יהודים על הארץ, אך טענה זו נוסחה על ידי שיח נוצרי־אירופאי שייחס לארץ סגולות מיוחדות בעיצוב מחדש של סובייקטים אירופאים.
ד"ר יועד אליעז הוא חוקר ציונות ומנהל חברת אינדימאג' – לקידום שוויון החינוך של החברה הערבית־פלסטינית בישראל.

שם הספר
ארץ / טקסט
ארץ טקסט : השורשים הנוצריים של הציונות
עבודה בלשון