*
שִׁכְבִי עַל הָאֲדָמָה


לִפְנֵי שֶׁתִּסְתַּעֵר עָלַיִךְ


עִם צְבָא יְצוּרֶיהָ


וְהַצְמִידִי אָזְנֵךְ אֵלֶיהָ.


שׁוֹמַעַת?


סוּסִים הֲדוּרִים לְלֹא רוֹכֵב


דּוֹהֲרִים אֵלַיִךְ


אהבת שמונים
עֹנֶג מְשׁוֹטֵט בְּאַרְצוֹתֵינוּ


בַּשְּׁבִילִים הַנִּסְתָּרִים


בַּנְּקִיקִים וּבְדַרְכֵי הַמֶּלֶךְ


זְמַן נֶחָמָה


לַבָּשָׂר הָרָפוּי וְלָעוֹר


הַמְּעֻטָּר בְּכִתְמֵי זָהָב.


נוּרַת לַיְלָה שֶׁל חֲדַר יְלָדִים


מְהַמְהֶמֶת לְעֶבְרֵנוּ אוֹר עָמוּם דַּיּוֹ.


*
לִפְעָמִים, בַּבְּקָרִים


הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַמִּטָּה


(תָּמִיד הִתְעוֹרַרְתִּי רִאשׁוֹנָה)


מְחַיֶּכֶת אֵלָיו כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ שֶׁהֵרִימוּ לְמַעֲנָהּ אֶת הַתְּרִיס בְּבַת אַחַת


וּבְיָד אוֹהֶבֶת מַגִּישָׁה לוֹ שָׁד רֵיק מֵחָלָב.


הוּא הָיָה פּוֹעֵר אֶת פִּיו לִקְרָאתוֹ


וְיוֹנֵק.


נִזְכַּרְתִּי בְּכָךְ


בְּאוֹתוֹ אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּבֵית הַחוֹלִים


כְּשֶׁגָּהַרְתִּי עָלָיו מִקְּצֵה הַמִּטָּה


וְסָגַרְתִּי אֶת שְׁמוּרוֹת עֵינָיו.