"ספר השירה המרתק הזה מחולק לארבעה שערים שונים, אך כהגדרת הכותב, כל השירים הם בעצם 'רק שירי אהבה'. נדמה כי ממש כשם שכל הנחלים זורמים אל הים, כך שיריו של המשורר זורמים כולם חזרה אל אותה מילה, אהבה. 'שירים, כמו אולי אנחנו עצמנו, כמו אולי היקום הזה, ייתכן שניתן אך ורק לחוש…', כותב המשורר ב'הבהרה' שבתחילת הספר, אשר מקדימה את עוצמת הרגש ועומק האהבה המבוטאים בשירים.
…ביד אחת, כך עושה רושם, הכותב מקפיד על כל מילה ומילה ועל כל צליל וצליל, במלאכת מחשבת של ממש אשר יוצרת פסיפס הדור של מילים ושל מסרים, אך ביד שנייה הוא 'מרשה לעצמו' להשתעשע, לכתוב מסרים מסוימים בקריצה, ולשלב בכתיבה רוח שובבית, נערית, המשקפת את המבט המפוכח והמחויך דרכו מביט המשורר בעולם לאורך השנים.
…לסיכום, זהו קובץ שירים איכותי ברמה הגבוהה ביותר. חובבי שירה ייהנו לקרוא אותו, לאורכו ולרוחבו, ולדעתי כל שוחר קריאה וספרות ימצא ללא ספק גם הנאה רבה בהעמקה בשירים שהוא מציע. ספר שירה זה ממשיך ומפתח את הקו שהציג המשורר בספר השירים הקודם 'ברגע נדיר של רגיעה' : קובץ שירים מעמיק ועמוס רגש, המתאפיין בשפה במשלב גבוה ובסגנון כתיבה ייחודי ומהנה, אשר הופך עם פרסום ספר זה לסימן היכר בולט של הכותב".
(מתוך המאמר: ״עכשיו אני יודעת / צבי סלע״, מאת העורך והמבקר יובל ניסני).

"…למשורר צבי סלע שתי תשובות לחידלון: השירה ואהבת הבשרים. הקורא בעיון בשירים יגלה רמזים חבויים לספרות קלאסית ולהגות פילוסופית שהעסיקה את האדם מאז מעולם: התמודדות עם הוויה חסרת אלוהים ועם הסוף הבלתי נמנע, כוחה של האהבה, ועריצותה של התשוקה ותגמוליה. בקובץ הזה, כמו בקודמו, מתואר האושר שבאהבה ובהתעלסות, אך תדיר קיים החשש שהאושר הזה הוא רק זמני. הנושאים כמובן אינם חדשים, אבל אופן ההגשה המיוחד בוודאי מקורי ונדיר"
(מתוך המאמר: “בין אמור לתנטוס", של הסופר, החוקר, המסאי, והמבקר ד״ר משה גרנות).

צביקה סלע

ד"ר צביקה סלע נולד וגדל בקיבוץ משמר השרון, עסק בחקלאות, בהוראה, בייעוץ ובטיפול נפשי. שירת במשטרה כקצין בתפקידי מניעת עבריינות נוער, פיקוד, הדרכה ומודיעין. הקים וניהל את היחידה למניעת שימוש בסמים, כתות ואלימות בתנועה הקיבוצית. עם צאתו לגמלאות בדרגת תת-ניצב חזר לעסוק בטיפול פרטנ... המשך לקרוא

שם הספר
גם שוטרים בוכים
רחש תת-סיפי
על אמא זונה וילד מאומץ
הקיבוץ ואני בטיפול
בני ערובה