לִיאוֹר הִיא יַלְדָּה מַקְסִימָה.הַחִלָּזוֹן הוּא בַּעַל חַיִּים חָמוּד וְשָׂמֵחַ.לִיאוֹר עוֹשָׂה כָּל דָּבָר לְאַאַאַאַאַאַאַאַט לְאַט,אֲפִלּוּ לְאַט מְאוֹד!הַחִלָּזוֹן הוּא אִטִּי מְאוֹד וּכְשֶׁהוּא מִתְקַדֵּם, הוּא מַשְׁאִיר אַחֲרָיו סִימָנִים.וְלָכֵן נְכַנֶּה כְּכִנּוּי חִבָּה אֶת לִיאוֹר:“לִיאוֹרוֹן חִלָּזוֹן”.
כל הורה וכל ילד וילדה מתמודדים עם השגרה היום-יומית. למה צריך להתארגן במהירות לבית הספר בבוקר או לחוג בצהריים? למה אי אפשר לקחת את הזמן ולמה אסור לאחר? יש כל כך הרבה חפצים לסדר ולהחזיר למקום, את הבגדים לארון או לסל הכביסה, את כלי הכתיבה בחזרה לקלמר ואת הכלים לכיור. הכל לוקח המון-המון זמן! הספר עוסק במציאות היום-יומית הזו, השגרתית, בקשיים ובתסכולים הקטנים, עם הרבה הומור ושמחה ומעניק לקוראים (להורים ולילדים) פתח לשיח כן על האפשרות להיות חילזון: לבהות, לדמיין, לשיר ולדבר לעצמנו, אך גם על חשיבות הסדר והניקיון, על אחריות והתחשבות באחר.
שמי עמית גולן ואני אדם די ממוצע שסובל מאיטיות בבוקר, איטיות בערב ובלגן והכי סובל מכך שאשתי סובלת מאותם הדברים… הרעיון לספר הגיע בעקבות שיחות עם הורים רבים (חלקם הפכו לחברים) שמהם שמעתי את אותן החוויות ובהתאם –- את אותן התלונות. אני מתכנת אוטומציה במקצועי, אב לשתי בנות, ליאור ואריאל, ואנחנו גרים בחיפה. ספריי הקודמים, “טרק לנשמה” ו”נושא הבשורה”, הם ספרים לילדים שבגרו. זהו ספר הילדים הראשון שלי.