זהו ספר על פגיונות. יכולתי לכתוב על מקטרות כמו איליה ארנבורג, אך אינני מעשן. אולם, גם אינני טיפוס אלים, ובכל זאת יש לי אוסף של סכינים. בחרתי לכתוב על שנים-עשר פריטים מתוך האוסף שלי המכיל כשלושים פריטים. המספר שנים-עשר מתאים לשנים-עשר השבטים, לשנים-עשר המזלות, לשנים-עשר חודשי השנה, וגם לא רציתי לגמרי לחקות את ארנבורג. מציאות ודמיון מופיעים בסיפורים, שזורים זה בזה בכל סיפור. יש קטעים שמתארים אירועים כפי שהתרחשו במציאות מנקודת הראות הסובייקטיבית שלי, ואילו אחרים הינם לחלוטין פרי הדמיון – גם כאשר הסיפור מסופר בגוף ראשון.

עמוס נבו

גדל במושבה בנימינה. בוגר הפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי בחיפה, מחזור ג'. בעל תואר ראשון במדעי המזרח ובמדע המדינה, ותואר שני בפילוסופיה חינוכית. צבר ניסיון בהוראת אזרחות ובהדרכה של קבוצות נוער יהודי מחו"ל, ושימש במשך שלושים שנה כמפקח במשרד החינוך והתרבות. מאז ילדותו פיתח תש... המשך לקרוא

שם הספר
אל מקורות הגנגס
פנינת השומרון - סיפורים מן המושבה
ארוס ותנטוס - סיפורים על אהבה ומוות
סיפוריי מהודו