לוטשת אין הוא ספר שיריה הרביעי של המשוררת והחוקרת אורית מיטל. שירתה של אורית מיטל שייכת לשושלת האימהות הגדולה של השירה העברית, שושלת הנמשכת מ"לתמונת אימי" של לאה גולדברג ועד הבלדות של אפרת מישורי והלאה מהן. זוהי שירה וידויית עזה הנכתבת על ידי אישה ומתוך הנוכחות הנשית הסובבת אותה, הנדמית לא פעם, אימתנית ומאיימת יותר מזו הגברית. שיריה של אורית מיטל נכתבים מתוך ואל אימהות ממשיות וספרותיות, אחיות על הדשא ובמטבח, ילדות קיימות ונעדרות.
ד"ר אורית מיטל היא מנהלת בית עגנון בירושלים, מרצה לספרות עברית, שימשה בעבר כראש מסלול הכתיבה לתואר ראשון בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב; מנחת סדנאות כתיבה. לוטשת אין הוא ספרה הרביעי.