פרולוג
"גרג קייג',״ אני נובח לטלפון. ביליתי את חצי השעה האחרונה בישיבה מחוץ למכון האולטרסאונד. מובן שההורים עצמם מאחרים, הם הרי לא יכולים להוריד את הידיים זה מזה.
אלוהים, אני רוצה את זה גם.
"הלו?"
"כן, קייג', זה דרק." הקשר בבטן שלי גדל. הבן זונה הזה הוא פשוט כאב ראש אחד גדול כבר שנתיים.
"יש חדש?" אין לי זמן לחרא הזה היום.
"אממ, כן?"
"דרק, אין לי סבלנות לזה כרגע. התקשרת אליי מסיבה מסוימת ואני נשבע לך שכדאי שזה יהיה משהו טוב. הבן זונה עשה טעות סוף סוף?" כבר שנתיים שדרק, שהיה שוטר מקומי, עוקב בשבילי אחרי סיימון, הגרוש של אחותי, מאז שהתחתן עם אישה תמימה אחרת. אני יודע שמשהו קורה שם, אבל אני לא מצליח למצוא שום דבר על המניאק הזה. גרייס הייתה משתגעת לו הייתה יודעת עד כמה עמוק הנקמה זורמת בתוכי.
"אממ, כן... בגלל זה אני מתקשר, קייג'. אני לא יודע איך אתה הולך להתמודד עם החדשות האלה." דרק הוא בחור טוב, אבל ברגעים כאלה מתחשק לי לדפוק לו אגרוף בפרצוף היפה שלו.
"ספר.לי.כבר.״ אני מבחין במכונית של אקסל נכנסת לחניון ואני יודע שאני חייב לסיים את שיחה הזו לפני שאיזי תראה אותי. אני אוהב אותה, אבל בשנייה שהיא מרגישה שאני לחוץ היא לוחצת עליי כדי לקבל תשובות, ואני מסרב להאפיל על האושר שלה כרגע.
"זה בקשר לאשתו, סופיה. טוב, אתה מבין... הייתה תאונה אתמול בערב."
"לעזאזל..." אני אומר.
בדיוק כמו גרייס. בדיוק כמו אחותי היפהפייה.
"תגיד לי שיש משהו שקושר אותו לזה." חייב להיות משהו. יש כבר יותר מדי צירופי מקרים.
"זהו. זה הכול. תאונה. לא הייתי במשמרת אתמול בלילה אז אדע יותר כשאגיע לתחנה..." לעזאזל, אני יודע שזה עומד להיות גרוע, אני פשוט יודע את זה. "סופיה עוד הייתה בחיים כשהעבירו אותה משם, אבל הם קבעו את מותה ברגע שהיא הגיעה לבית החולים." הוא נושם עמוק לפני שהוא ממשיך, והבטן שלי מתקשה כמו אבן. "היא הגיעה ללא רוח חיים לבית החולים, קייג'."
אני מביט בחיוך המסנוור של איזי מבעד לחלון המכונית והלב שלי מתחמם מעט.
"אני צריך לזוז. תעדכן אותי. ואני לא מתכוון רק מדי פעם. אני רוצה לדעת כל פרט ופרט, הבנת אותי?"
"כן, קייג'. הבנתי."
כשאני שומע שהוא ניתק, אני דוחף את הטלפון לכיס ומתכונן לפגוש את איזי. היא הולכת לעברי עם הבטן העגולה כתוצאה מההיריון המתקדם שלה ואני לא יכול שלא לחייך.
אומנם ההרגשה שלי עדיין לא נוחה בגלל שיחת הטלפון עם דרק, אבל אני מצליח לדחוק את זה הצידה. אני כורך את זרועותיי סביב איזי ומברך אותה לשלום.
"את מוכנה, מתוקה?" היא מרימה אליי מבט עם חיוך ענק ואני נזכר למה היא חשובה לי כל־כך. גרייס הייתה אוהבת אותה.
החיוך המסנוור שלה מלא באהבה ובשמחה ועוזר לסלק את שרידי המצוקה שנפלו עליי.
החיים ממשיכים הלאה.
עכשיו אני פשוט צריך להבין איך אני שוכח מסיימון וגנר הבן זונה.
1
גרג
כעבור קצת יותר משנה
משענת הראש מתנגשת בקיר ומשמיעה צליל חזק מספיק שמצליח לעמעם את הצלצול העקשן של הטלפון שלי.
"לעזאזל," אני מסנן, מוריד את ידי מהיד הדקיקה שאחזתי בה מאחורי גבה של הבחורה, וחוטף את הטלפון שעל השולחן ליד מיטתי. "אל תדברי." אני נושך את שפתיי ומרגיש את הכוס שלה מתהדק סביב הזין שלי. הבחורה הזאת אוהבת שאני הבוס.
"קייג'," אני עונה בזמן שאני דוחף את האגן שלי קדימה חזק. הנשימות שלי מתגברות וממחישות לי כמה חזק אני דופק אותה. "הלו?"
"אהה, ג'י?" קולה הרך של איזי נשמע מעברו השני של הקו. לעזאזל. לא ככה אני אמור לענות לטלפון כשהיא מטלפנת. היא כמו אחותי בארבע השנים האחרונות.
"כן, תני לי שנייה, מתוקה." אני ממלמל אל הטלפון, משתיק אותו, שולף את הזין הקשה כאבן מתוך הגוף המתוח של מנדי וסוטר לה חזק על התחת.
"לכי תתרחצי. המשחק נגמר." אילו מבטים יכלו להרוג, הייתי מת על הרצפה עכשיו.
"אתה צוחק עליי?" היא מתהפכת בזעף ומשלבת את זרועותיה מעל החזה הענק והמזויף שלה.
"לא צוחק, מנדי. אין לי זמן לשיט שלך גם כן. את יודעת מה סיכמנו, ולא הבטחתי לך שום דבר קודם."
"אולי פעם אחת תתנהג כאילו אתה רוצה אותי בסביבה?" היא זועפת.
אני מיישיר אליה מבט ויורד מהמיטה, מושך את הקונדום מהזין שלי וזורק אותו לפח לפני שאני יוצא מחדר השינה.
כשאני נכנס למשרד שלי, אני מנטרל את מצב ההשתק בטלפון ונושם עמוק לפני שאני מדבר. "איזי, סליחה. מה קורה?"
"אני מצטערת ג'י! לא חשבתי שתהיה... עסוק." הייתי מאמין לה לולא זיהיתי את הצחוק העדין שלה.
"מצחיק. נו? מה קרה שאת מתקשרת מוקדם כל־כך בבוקר?"
"בסדר. בסדר. לא צוחקת יותר. אני צריכה טובה ענקית. לנייט יש קצת חום ואני לא אספיק להגיע לתור שלו. אני צריכה להיפגש עם מפיקת החתונה בעוד שעה ואקסל במשרד. נראה לי שזה רק בגלל השיניים, אבל בגלל החתונה בסוף השבוע הקרוב אני מעדיפה לוודא שמדובר באמת רק בזה. בכל אופן, התקשרתי לדִי, אבל היא לא יכולה לקחת אותו כי היא בפגישה הבוקר. ניסיתי את מדוקס כי אקסל אמר שהוא חופשי, אבל הוא אמר 'לא, מותק' וניתק... נראה לי שיש לו שם מישהי... אם אתה מבין למה אני מתכוונת." היא לא תפסיק לדבר אם לא אזרז אותה. איזי במצב של כלה לחוצה ואימא דואגת, מה שאומר בלגן גדול.
"איזי, מה את צריכה? אם אני יכול, אעזור."
"טוב. תוכל לקחת את נייט לרופא בעוד שעה?"
"כן, מתוקה. זה לא היה קשה כל־כך, הא?"
היא צוחקת, אבל אני עדיין יכול לשמוע את המתח במילים שלה. "לא קשה, ג'י. אני מרגישה שאני משתגעת."
"תחזיקי מעמד. כשהשבוע הזה ייגמר, תראי שזה היה שווה את הכול."
"אני יודעת, אבל אני עדיין מרגישה שמשהו עומד להשתבש בכל רגע."
"תפסיקי להיות לחוצה כל־כך. את באמת חושבת שאקסל ייתן למשהו לעמוד בדרכו להפוך אותך לאשתו? לא. זה לא יקרה. הוא יזיז הרים בשבילך. הגיע הזמן להירגע."
"טוב, אני אנסה. אני חייבת לך."
"לא, את לא. את יודעת שאני אוהב לבלות עם הקטנצ'יק. אבוא בעוד חצי שעה. יש לי משהו לסיים פה קודם."
"או, כן... אני יכולה לדמיין." הצחוק שלה הוא הדבר האחרון שאני שומע לפני שהיא מנתקת.
כשאני מסתובב, מנדי עומדת בכניסה לחדר, עירומה לגמרי וזועפת.
"מה?"
"מי זו הייתה? ענית לשיחה מאישה אחרת בזמן שהזין שלך היה בתוך הגוף שלי?"
למה אני סובל את הבחורה הזו? אה, נכון, כי אם אמשיך לחכות עד שאזיין מישהי, ינשור לי הזין. "אמנדה," אני שואג את שמה המלא. "תקשיבי לי עכשיו. את לא תשבי פה ותזרקי עליי את החרא הזה. אחותי התקשרה וזהו. אני מציע לך להבין את זה ולהשלים עם זה אם את מתכננת לבקר שוב במיטה שלי."
"גמרת? הזין שלך עדיין עומד," היא צורחת עליי.
אני לא צריך להשפיל מבט כדי לדעת שהזין שלי צורח עליי לגמור. אני מוריד יד ומלטף את הביצים שלי, מנסה ללא הצלחה להקל על הכאב שתופס לי את הבטן. לעזאזל... אני צריך את זה כל־כך.
"בייב. אין לי זמן לשטויות. את רוצה לגמור? בסדר, אבל זה יהיה חזק ומהיר."
הפה החצוף והמצח המקומט שלה נעלמים מייד. החיוך שמשתלט על פניה מזכיר לי למה אני מבזבז את הזמן שלי עם מנדי. היא מהממת, ואם לא הייתי מניאק קר שכזה, אולי הייתי הולך על משהו שהוא יותר מסתם זיונים.
היא מענטזת אל השולחן שלי, קופצת על הקצה, מפשקת את רגליה הארוכות והחטובות וחושפת את הכוס הרטוב שלה. "בוא בייבי, אני נוטפת בשבילך." היא מריצה את קצות אצבעותיה הצבועות באדום על הקפלים שלה, משפשפת את הדגדגן כמה פעמים לפני שהיא דוחפת שתי אצבעות עמוק פנימה. כשהיא מוציאה אותן, הן מלאות במיצים שלה.
"רוצה טעימה, בייבי?" הקול שלה מחזיר אותי מהערפול מלא התשוקה שלי, ומזכיר לי למה היא כאן.
"תשתקי." אני נוהם לפני שאני דוחף את זרועותיי מתחת לרגליים שלה ומרים את הכוס שלה אל שפתיי. היא שוזרת את אצבעותיה הארוכות בשערי בזמן שאני עומד מולה, גופה עדיין צמוד לפי, ואוכל כמו גבר מורעב.
"אוי... גרג, בייבי. מתה על הפה שלך, מתה על זה שאתה אוכל אותי."
אני נוהם כנגד הכוס שלה ומייחל לשתיקתה.
אני הולך בלי לראות במסדרון ומתכופף פעמיים כדי שהיא לא תדפוק את הראש במשקוף, ואז זורק אותה בחזרה על המיטה המבולגנת.
היא זוחלת לעברי מהר, ולפני שאני מספיק לעצור אותה הזין שלי עמוק בתוך הגרון שלה. אני עוצר כדי ליהנות מפיה המדהים ואז מוריד אותה ממני בעדינות. "אין זמן, מנדי. יש לי דברים לעשות."
אני מושיט יד אל השולחן שבצד המיטה, לוקח עוד קונדום ומכסה בו את הזין הזקור שלי. אם לא אהיה בתוכה בקרוב, תתפוצץ לי ביצה.
"תתהפכי." היא נותנת בי עוד מבט זועף, אבל מתהפכת ומרימה את התחת שלה באוויר. אני תופס מותן דקיק ביד אחת ונוגע בשפתיים שלה בקצה הזין שלי. בכל פעם שהמתכת של העגיל נוגעת בדגדגן שלה, היא מתפתלת בחוסר סבלנות.
"זיין אותי!" היא צורחת ודוחפת את האגן שלה לאחור.
"תחזיקי חזק, מנדי. אני הולך לזיין אותך חזק." אני חודר אל הכוס שלה בדחיפה אחת מהירה ועמוקה. היא צורחת מעונג ונעה לאחור כדי לחוש את החדירה החזקה שלי. אין שום אהבה כאן, רק גבר ואישה שמספקים את הצרכים שלהם.
זה עניין של כמה דקות עד שקצות הכוס שלה מתהדקים סביב הזין שלי וסוחטים כל טיפה אחרונה מגופי. תוך כדי סטירה על התחת שלה, אני יוצא ממנה והולך לחדר הרחצה.
"חייב לזוז, מנדי. תתארגני. את צריכה ללכת הביתה." אני סוגר את הדלת בדיוק בזמן כדי לפספס את מה שהיא לא זרקה לעברי מצידו השני של החדר.
משוגעת. בגלל זה התחמקתי כל־כך הרבה זמן ממערכות יחסים.
