מרגע לידתה של הנצרות חיו יהודים ונוצרים אלה לצד אלה. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הדתות "האחיות-האויבות" באה לידי ביטוי בחייהם של יהודים ונוצרים בכל מקום, הן בחיי היום-יום והן במישור הרעיוני-תאולוגי, הן בצורות שונות של שותפות והן בדחייה. במשך מאות שנים היה למפגש בין יהודים לנוצרים תפקיד מרכזי וחשוב בסימון גבולות הזהות האישית והקהילתית של שתי הקבוצות, הן של המיעוט היהודי והן של חברת הרוב הנוצרית, ובמהלך החיים ארוכי השנים בכפיפה אחת חלו שינויים רבים במערכת היחסים בין יהודים לנוצרים באירופה, שינויים ששיקפו בדרך כלל תהליכים רחבים יותר שהתרחשו בחברה ובתרבות האירופית. נראה שהתחרות בין בני שתי הדתות לא נעלמה אלא לבשה ופשטה צורה בהתאם לשינויי הזמן והמקום, ובכל אחת מהתקופות בהיסטוריה המשותפת נותר הוויכוח היהודי-נוצרי ויחסם של יהודים לנוצרים ולנצרות (ולהפך) גורם משפיע ומעצב של הגדרת הזהות של בני שתי הדתות.
בהתאם לכך, השאלות המועלות לדיון בספר זה הן: האם היריבות ההיסטורית בין יהודים לנוצרים קיימת גם בישראל המודרנית? האם צעירים יהודים-ישראלים שותפים לזיכרון ההיסטורי של הפולמוס בין שתי הדתות? ומה מקומו של זיכרון זה בהבניית הזהות היהודית-ישראלית? בספר זה נבחנים הייצוגים של נוצרים ונצרות בתוכניות הלימוד, ספרי הלימוד וההוראה – בכיתה ומחוץ לה – במערכת החינוך הממלכתית בישראל, בניסיון לברר מהו תפקיד היחסים בין הדתות בישראל. מהדיון עולה שלמרות השינויים שחלו במאה ה-20 בקשרים בין יהודים ונוצרים ובין הדתות, יש עדיין תפקיד חשוב ליחס לנצרות ולנוצרים בהבניית זהות יהודית-ישראלית מודרנית.
ד"ר אורית רמון, מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, חוקרת את ההיסטוריה של יחסי יהודים ונוצרים בעת החדשה המוקדמת; מלמדת מזה שנים על נצרות ונוצרים גם במסגרות שמחוץ לאקדמיה. ד"ר אינס גבל, מהמחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, חוקרת קבוצות דתיות בישראל ואת יחסן למדינה. פרופ' ורדה וסרמן, סוציולוגית ארגונית, מהמחלקה לניהול באוניברסיטה הפתוחה, חוקרת מרחב ואת האופנים שבהם המרחב מדיר קבוצות אוכלוסייה שונות; כחוקרת מהתחום של תיאוריה ארגונית-ביקורתית וסרמן ממוקדת בשאלות של יחסי כוח, שליטה והתנגדות בהקשרים שונים.