מה הופך אדם למציל-המונים? הלל לוין יוצר תצריף מרתק, מורכב ועמוק של הנסיבות שגרמו לצ'יונה סוגיהרה, סגן הקונסול היפני בקובנה שבליטא, להיות צדיק בסדום של מלחמת העולם השנייה. ב- 1939 פתח הדיפלומט / מרגל סוגיהרה את שערי הקונסוליה היפנית בקובנה. באותה העת הצטופפו בקובנה יותר ממאה אלף פליטים יהודים, שברחו מהנאצים במערב ומהסובייטים במזרח, ותקוותם היחידה - הגירה. היהודים שגורשו פתאום אל מחוץ לתרבות המערבית שביצירתה סייעו, התדפקו על שערים סגורים - לא רק כדימוי. מערב-אירופה ורוסיה היו מחוץ לתחום. האמריקאים והבריטים סירבו לשנות את מיכסות ההגירה המצומצמות שלהן, והפקירו את היהודים לגורלם הידוע מראש. אפילו שוודיה אסרה על כניסת יהודים לתחומה, כדי "לשמור על הנייטרליות". כלאחר ייאוש הגיעו הפליטים הראשונים לקונסוליה היפנית - שם ציפתה להם הפתעה. למרות היותו נציג רשמי של ממשלה יפנית מתבדלת, הפגין סוגיהרה חמלה ואהדה לזרים מוחלטים, במקום ובזמן שהחמלה פסה מן העולם. באוגוסט 1940 הוא החליט להציל חיים! תוך סיכון עצמו ומשפחתו הנפיק סוגיהרה אלפי אשרות-מעבר יפניות רשמיות לכל מבקש, ללא אישור שולחיו. למרות תלונות משרד החוץ היפני על הזרם האדיר של הפליטים שהגיעו ליפן, ולמרות הוראות מפורשות להפסיק את הנפקת האשרות, המשיך סוגיהרה לשלוח יהודים ברכבות-החיים, במקום ברכבות-המוות. אישיותו האנושית יצרה מעין "קשר של טוב", שגרף גם גורמים אחרים, שאיפשרו לאלפי הפליטים לחצות את בריה"מ בדרכם ליפן והלאה. סוגיהרה אינו מציג עצמו כגיבור או כקדוש מעונה. "פעלתי בהתאם להבנתי את הצדק האנושי, מתוך אהבת החיים" - הוא אומר בפשטות. סיפורו ממחיש את הבנליות של הטוב, ולכן גם את אפשרות מימושו: להיות קשובים יותר לאחרים, אחראים יותר לגורלם. הספר "רשימת סוגיהרה" התפרסם באנגלית ויפנית, זכה להצלחה גדולה מאד, כיכב ברשימות רבי המכר וזכה בפרסים.