אִבְּן בַּאגַ'ה (1138-1085) היה איש אשכולות מוסלמי הנחשב כמיסד הפילוסופיה האריסטוטלית בספרד. הוא עסק בתחומי ידע רבים – פיסיקה, אסטרונומיה, מוסיקה, רפואה ופילוסופיה ואף מילא במשך כ־20 שנה את משרת הוזיר של השליט יחיא אבן אבו בכר. "תדביר אלמתוחד" הוא חיבורו המפורסם ביותר ובו הוא מנסה להנחות את החותר להגיע לשלמות אנושית החי בחברה בלתי מושלמת. מבחינה זו הוא מושפע מאריסטו הרואה את תכלית המדינה בטיפוח החיים התבוניים של אזרחיה, שהרי ללא העיון אין האדם ראוי להיקרא אדם. הפתרון הוא בהתחברות עם בני האדם הבלתי מושלמים לצורך הקיום הפיסי בלבד כאשר עיקר חייו הוא ההתבודדות מהחברה הקלוקלת כדי לדבוק בשכל הפועל ולהשיג את האושר האנושי העליון. זאת מאחר שהאדם הוא בעל חיים הוגה שייעודו הוא הדבקות בשכל הפועל וזו תושג רק לאחר מאמץ אינטלקטואלי מתמיד. אדם כזה אינו בודד, שכן החברה שלו היא החברה הרוחנית עם הפילוסופים אשר אינה כרוכה במפגש פיסי עמהם. *ד"ר יאיר שיפמן הוא גימלאי של האוניברסיטה העברית והמכללה לחינוך על שם דוד ילין בירושלים. הוא עסק בהוראת הלשון הערבית, תולדות האסלאם ומחשבה יהודית ואסלאמית. הוא עוסק כיום במחקר בקשר בין המחשבה היהודית והאסלאמית בימי הביניים.

שם הספר
משנתו ההיסטורית של ר' יהודה הלוי
פירוש נרבוני - ל"חי בן יקט'אן" לאבן טפיל
אלפאראבי - מבחר מכתביו המדיניים