האם קרה גם לך שבאת לטרמינל מספר 3 בנתב"ג – נמל התעופה על שם בן-גוריון – על מנת לקבל את פני בן/בת משפחה או ידיד/ה או אורח/ת, והנה מתברר לך שהנחיתה מתאחרת? (כן, הורדת לסמרטפון את האפּליקציה המעדכנת זמני נחיתות, אבל גם הפעם התעצלת להציץ בה לפני שיצאת מהבית). אז הנה את/ה – במקרה זה אני – יושב על ספסל המתכת (דווקא נוח למדי) ומה נותר לך –  זאת אומרת לי – לעשות?#  להתבונן – כצופה בסרט – בתמונות הקטנות מהחיים החולפות מול עיניי, תמונות היכולות להתרחש רק באולם הנוסעים הנכנסים של נמל תעופה. #  לעצום את עיניי הצורבות משטף האור הבוהק מהתקרה, ולהרהר במשמעות הקיום האנושי.#  לבהות בלוח האלקטרוני אחר התוויות המרצדות ומתחלפות (ואינן מקדמות את מועד הנחיתה אפילו בדקה אחת).כן, אני עשיתי את כול הדברים הללו, ואני משתפך בחוויותיי והגיגיי.

שם הספר
נהר הבדידות - מן ההתחלה לסוף ומן הסוף להתחלה
ביטוח כללי הלכה למעשה : ביטוח מפעלי תעשייה מסחר ושירותים
מאה לקיבוץ - סיפורים מבפנים
פירמידה
געגועי האבק לכוכבים