![]() |
נייר העמדה הסובייטי על הקמת נאט"ו | נאום הפרידה של אייזנהאוארדווייט אייזנהאואר
הזמנה לטעימה:
פרק מהספר
|
|
תקציר הספר
האם טקסטים שחוברו לפני יותר משישים ושבעים שנה יכולים לשפוך אור על אירועים הרי־עולם המתרחשים בימינו? אחד המבחנים לאיכותו של טקסט הוא עמידותו, ואף השתבחותו, במבחן הזמן.בהבנת התרחשויות גיאו־פוליטיות יש טעם להרחיב את ההקשר ההיסטורי – זאת כדי לראות תמונה רחבה, מורכבת ושלמה יותר. אירועים המתרחשים בזמן עכשווי מובאים בתקשורת, מעצם טיבה, כאפיזודות קצרות ומקוטעות. כך נדמה לעיתים כי הם שרירותיים וגחמתיים, נטולי רצף הגיוני, תלושי הֶקשר של זמן ומקום, וחסרים את שרשרת התולָדות שקדמה להם. הקורא המעוניין להשכיל את עצמו בראיית היבטים נוספים וקבלת תמונה רחבה יותר של הדברים, מתקשה לעיתים למצוא מענה מרחיב דעת.
לשם כך אנו מביאים שני חיבורים פוליטיים־היסטוריים, שייתכן כי יש בהם כדי לשפוך אור על התרחשויות מרכזיות המתחוללות בימינו. שני החיבורים מכילים ניתוחים גיאו־פוליטיים, כלכליים ו/או חברתיים, ותחזיות לעתיד, שהן בבחינת אזהרות. לשם הערכת הניתוחים והתחזיות, וכדי לא להירתע מהתוכן האידיאולוגי שעלול לערפל את איכות הניתוח בעיני הקורא – כדאי להפריד במהלך הקריאה בין התוכן המבטא תפיסת עולם או אמונה, לבין הניתוח האסטרטגי, פוליטי, כלכלי או חברתי.
נייר העמדה הסובייטי על נאט"ו
הצהרה זו פורסמה על ידי משרד החוץ הסובייטי בינואר 1949 כתגובה לתוכניות להקמת נאט"ו – ברית ההגנה הצפון אטלנטית. מה חשבה בריה"מ על תוכנית זו, ומדוע? מה היו חששותיה, האם התבדו מאז או התממשו? האם חששותיה בשנת 1949, לפני שבעים ושלוש שנים, הם בעלי משמעות לעמדתה הנוכחית של רוסיה הלא־סובייטית (מזה שלושים שנה), הרואה באפשרות הצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו, אִיום?
נאום אייזנהאואר
נאום הפרידה של הנשיא אייזנהאואר שניתן בינואר 1961, לאחר שְמונֶה שנות כהונה שהיו שיאה של קריירה ציבורית וצבאית ארוכה ומפוארת – נחקק בתודעה האמריקנית והעולמית יותר מכל נאום פרידה של נשיא אמריקני אחר. זאת בשל אזהרתו מפני הקומפלקס הצבאי־תעשייתי, והשפעתו הבלתי רצויה, שלא לומר מסוכנת, על המדיניות הננקטת בידי גורמי השלטון. הקומפלקס הצבאי־תעשייתי הוא סבך הקשרים בין אנשי צבא, תעשיות ביטחוניות, אנשי שלטון וכיו"ב, שהאינטרסים שלהם אינם נמצאים בהכרח בהלימה עם טובת אזרחי המדינה. זוהי אזהרה גלוית לב ומפתיעה מצדו של נשיא ואיש צבא כה בכיר. אייזנהאואר היה המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה, ואחריה מונה לתפקיד המפקד העליון הראשון של נאט"ו – אדם שהיה עצם מעצמותיו של הממסד הבטחוני, ולא פלוני בלתי מאוזן בנפשו ההוגה תאוריות קונספירציה אִזוטריות. יתרה מזו, הנאום אף מכיל מספר אזהרות מרחיקות־ראוּת נוספות, שחמקו מתשומת הלב בזמנו, אך הן רלוונטיות במובהק למתרחש כיום בתחומים שונים.
לשם כך אנו מביאים שני חיבורים פוליטיים־היסטוריים, שייתכן כי יש בהם כדי לשפוך אור על התרחשויות מרכזיות המתחוללות בימינו. שני החיבורים מכילים ניתוחים גיאו־פוליטיים, כלכליים ו/או חברתיים, ותחזיות לעתיד, שהן בבחינת אזהרות. לשם הערכת הניתוחים והתחזיות, וכדי לא להירתע מהתוכן האידיאולוגי שעלול לערפל את איכות הניתוח בעיני הקורא – כדאי להפריד במהלך הקריאה בין התוכן המבטא תפיסת עולם או אמונה, לבין הניתוח האסטרטגי, פוליטי, כלכלי או חברתי.
נייר העמדה הסובייטי על נאט"ו
הצהרה זו פורסמה על ידי משרד החוץ הסובייטי בינואר 1949 כתגובה לתוכניות להקמת נאט"ו – ברית ההגנה הצפון אטלנטית. מה חשבה בריה"מ על תוכנית זו, ומדוע? מה היו חששותיה, האם התבדו מאז או התממשו? האם חששותיה בשנת 1949, לפני שבעים ושלוש שנים, הם בעלי משמעות לעמדתה הנוכחית של רוסיה הלא־סובייטית (מזה שלושים שנה), הרואה באפשרות הצטרפותה של אוקראינה לנאט"ו, אִיום?
נאום אייזנהאואר
נאום הפרידה של הנשיא אייזנהאואר שניתן בינואר 1961, לאחר שְמונֶה שנות כהונה שהיו שיאה של קריירה ציבורית וצבאית ארוכה ומפוארת – נחקק בתודעה האמריקנית והעולמית יותר מכל נאום פרידה של נשיא אמריקני אחר. זאת בשל אזהרתו מפני הקומפלקס הצבאי־תעשייתי, והשפעתו הבלתי רצויה, שלא לומר מסוכנת, על המדיניות הננקטת בידי גורמי השלטון. הקומפלקס הצבאי־תעשייתי הוא סבך הקשרים בין אנשי צבא, תעשיות ביטחוניות, אנשי שלטון וכיו"ב, שהאינטרסים שלהם אינם נמצאים בהכרח בהלימה עם טובת אזרחי המדינה. זוהי אזהרה גלוית לב ומפתיעה מצדו של נשיא ואיש צבא כה בכיר. אייזנהאואר היה המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם השנייה, ואחריה מונה לתפקיד המפקד העליון הראשון של נאט"ו – אדם שהיה עצם מעצמותיו של הממסד הבטחוני, ולא פלוני בלתי מאוזן בנפשו ההוגה תאוריות קונספירציה אִזוטריות. יתרה מזו, הנאום אף מכיל מספר אזהרות מרחיקות־ראוּת נוספות, שחמקו מתשומת הלב בזמנו, אך הן רלוונטיות במובהק למתרחש כיום בתחומים שונים.
פרסומת