קבלה לבית ספר לרפואה בישראל היא משאת נפשם של רבים. למרות הגדלה משמעותית במספר המתקבלים לבתי ספר לרפואה בישראל, הביקוש עולה רבות על ההיצע, זאת על רקע ההגבלה במספר שדות ההוראה הקלינית בבתי החולים. אלפים מתדפקים על דלתות בתי הספר ומאות ספורים יכולים להתקבל. בתי הספר לרפואה באוניברסיטאות יצרו הליכי קבלה הכוללים בראשית תנאי סף לקבלה על פי ההישגים האקדמיים בבית הספר התיכון וההישגים החשיבתיים במבחנים הפסיכומטריים - הבאים לידי ביטוי בסֶכֶם כקריטריון סף להזמנה להליכי מיון לצורך קבלה.
בתי הספר לרפואה יצרו הליכי מיון שונים למועמדים העונים על קריטריון הסף. בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון נבחרים המועמדים דרך ראיונות קבלה. מטרת ראיונות הקבלה היא בדיקת התאמת המרואיין לתפקיד הרופא לאור הקריטריונים שנקבעו בעת היווסדות בית הספר ועודכנו לאורך השנים. הראיונות מתבצעים על ידי שני מראיינים, בדרך כלל רופא ושאינו רופא. המראיינים מנהלים שיח עם המועמד לפרק זמן ארוך מספיק לצורך התרשמות מהתאמתו של המועמד לרפואה, שלא על פי הישגים וציונים במבחני הבגרות והפסיכומטרי, אלא על פי קריטריונים נוספים הנבחנים בריאיון. שעה שמרואיין עבר את תנאי הסף והגיע לראיונות הקבלה, אין הסֶכֶם מהווה יותר פקטור קובע בהחלטות על קבלה, אלא ציוני ראיונות הקבלה בלבד.
המראיינים נבחרים בקפידה על ידי ועדה מצומצמת שחבריה כוללים את יושב הראש של ועדת הקבלה, המתמנה על ידי דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, יושבי ראש קודמים של ועדת הקבלה וחברים נוספים, מבין המומלצים על ידי חברי ועדת הקבלה ואנשי הסגל של אוניברסיטת בן גוריון והמרכזים הרפואיים המסונפים אליה. חברי ועדת הקבלה עוברים סדנאות הכנה והכשרה לתפקידם. מטרת הסדנאות היא הכנת מראיינים למיון מועמדים לבית הספר לרפואה באמצעות: היכרות מעמיקה עם הקריטריונים לאורם מתבצע הריאיון, היכרות עם הריאיון ושלביו, תרגול מיומנויות הריאיון וחיזוק תחושת המסוגלות, תוך שימת לב והתגברות על הטיות מסוגים שונים, העלולות להסיט מן המטלה המרכזית המוגדרת. התמה המרכזית ביסוד ראיונות הקבלה היא כי אין להסתפק בהישגים לימודיים ופסיכומטריים כמדדים יחידים לבחירת רופאים לעתיד, אלא יש לאפשר לבני אדם לבחור את רופאיהם, כמובן בדרך מושכלת, מובנית ומבוקרת.
בין השנים 2004-2009 כיהנתי כיו״ר ועדת הקבלה של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון. במסגרת תפקידי, הצגתי בפני חברי הוועדה ואנשי הפקולטה למדעי הבריאות בהרצאות סיכום שנתיות היבטים פסיכואנליטיים של ראיונות הקבלה, במטרה להרחיב את הדעת לאספקטים כלליים היכולים להאיר זוויות חדשות ובלתי מוּכָּרוֹת לגבי ראיונות הקבלה לרפואה ולגבי ראיונות בכלל. אין מטרתו של הספר להכין מראיינים לראיונות הקבלה. הכנה זו נעשית בסדנאות הכנה מקצועיות ספציפיות. בדומה, אין מטרתו של הספר להכין מועמדים לראיונות הקבלה. העצה למרואיינים היא לבוא ללא הכנה ספציפית ולהופיע באורח אותנטי כפי שהם. יתר על כן, הכנה מוקדמת יכולה לפגוע באותנטיות ההליך ולפגוע בסיכוי להתקבל.
מטרתו של ספר זה היא, כאמור, להרחיב את הדעת בנושא למראיינים, למרואיינים ולציבור הרחב, ולהאיר זוויות כלליות לא מוארות עד כה מן האספקט הפסיכואנליטי, בעיקר הפסיכואנליטי של לאקאן. עבורי זו התנסות מרעננת למצוא מסילות של חיבור בין שני תחומים בהם אני עוסק: התיאוריה, הלימוד והטיפול הפסיכואנליטי וראיונות קבלה לרפואה, ראיונות קבלה אחרים וראיונות בכלל.
יתר על כן, כתיבתו של ספר זה העלתה בי את המחשבה למתן משמעות חדשה למושג ״מקובלים״. עם התקבלותנו אין מסתיים הליך הקבלה, אלא רק מתחיל. בהמשך הדרך עלינו להתקבל על ידי עצמנו, משפחתנו, חברנו למקצוע, המוסדות המנהלים אותנו, הקהילה ובעיקר המטופלים על ידינו. רק בסופו של תהליך חיים ארוך זה נוכל להפוך להיות ״מקובלים״. בדומה נפתח תהליך ארוך שבו אנו לא רק מתקבלים, אלא מקבלים את מגוון האחרים. כך מתרחבת המשמעות החדשה של המושגים ״קבלה״ ו״מקובלות״.
