מה שהכי הדהים אותי כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה, עוד לפני שהתוודענו לכל הזוועות שביצע שם הצבא הרוסי, זאת העובדה שהרוב המכריע של האוקראינים לא האמין עד לרגע האחרון שדבר כזה יכול לקרות, למרות שהיו כמה התראות רציניות. בדמיוני מייד מתחתי קו לסכנת ההתחממות הגלובלית. נו באמת, מי מאמין שהתופעה הזאת יכולה להוביל לסוף הטרגי של כל מה שחי על כדור הארץ? מעטים חושבים שהעולם שלנו מתקרב לסופו. הם זועקים בקול רם, כל אחד בדרכו. יש שמפגינים, יש שכותבים מאמרים או מופיעים בכינוסים שונים. אבל האנושות עדיין נמצאת בהכחשה כמו שהיה העם האוקראיני דקה לפני שנכפתה עליו המלחמה האכזרית. אני לא יודע לזעוק, לא יודע להפגין או לכתוב מאמרים מתריסים. אני כותב ספרים על אהבה וזה מה שעשיתי, כתבתי עוד ספר. בכל ליבי אני מאמין שאהבה אינה רק רגש, ואולי אהבה בכלל אינה רגש. אהבה היא היסוד הטעון באנרגיה עצומה שיכולה לשנות מציאות.          

שם הספר
זיכרונות שלא עושים טוב לאף אחד
התחברויות
מפגשים עם גונדולייר חובב
היסוד