הנה תיק. תיק הכתבים של וילם פלוסר, אחד מהוגי הדעות הפוריים, פרובוקטיבים ומקוריים של המאה ה-20. פלוסר סוחב את התיק שלו לכל מקום; מוסיף אליו טקסטים חדשים, ניירות, מכתבים. הוא מאבד אך במפתיע מוצא אותו מחדש. תוך כדי נדודיו בעולם, בין נסיעות לנסיונות להשתקע בנחלה חדשה שתשמש לו בית, פלוסר כותב, וסוחב: את התיק שלו ואת עצמו. מציאת התיק האבוד מאפשרת שלל נקודות מבט או קריאות. להלן: הקריאה הריאליסטית – זו של מהגר, יהודי, הנע ונד עם מטען היסטורי בחיפוש אחר בית; הקריאה הקיומית – זו של אדם המעשיר ומעבה את גופו הממשי במבחר תכנים; והקריאה הפסיכואנליטית – זו של סובייקט הסוחב על גבו משקל מצטבר של עברו. אלגוריה. מסה על משא. טקסט קיומי־קומי על גורלו של אדם, ועל הנפש האנושית.

שם הספר
לקראת פילוסופיה של הצילום