ועדיין בזאת לא הסתכמו הסוגיות כלל
ונותרו עוד כמה שאלות כבדות משקל
למשל מי יהיו הנווט, הקצין הראשון והמכונאים
ומי יתפוס את מקומו של נח על גשר הפיקוד מאחורי ההגאים
האם תהיה זו תיבת נח סימן 2, או אולי 'רפסודיה' או 'יאכטת המילוט'
כי בחירת שם לתיבה גורלית כזו, מתברר, זה סיפור לא פשוט.
והאם ההנעה תהיה על ידי תורן נישא עתיר מפרשים
או אולי עם בוכנת קיטור כבירה המניעה גלגל מסבים
והאם בטיחותי להתקין דוד שמש שיתחמם בחמסין
בעזרת לוחות קולטים מתוצרת סין.
כך, מה שהחל כעקיצות הדדיות בטון מתגרה ואישי
תפס תאוצה ונהיה לשדה קרב ממשי.
עד שנקר אחד, עצבני וזריז
הנקרא בפי ובמקור מיודעיו 'נקריז'
שכדרכם של נקרים אדומי כיפה ושחורי זנב
לא חדל לרגע מלקדוח את הענף עליו ישב
ממרום מושבו צייץ בכל הכוח:
"חברים, המצב מנקר לי במוח
שמישהו ייקח כבר את העניינים לידיים
או מצדי לכנף, לסנפירים או לגפיים
מבלי שנמתין למשיח עד בוש
מתבקשת פה מאוד משרת יושב ראש
נושא תפקיד שישליט סדר וקשב בין הדוברים
ושבעיקר יעלה בידו לרסן יצרים".
היה זה רעיון מקורי ההולם פי ציפור
שאף אחד לא הגה בו במבט לאחור
"תעשו כבר משהו!" שיוועו הניצים בצווחה חדה
והמוצא שהסתמן היה – להקים ועדה.
לצורך מציאת מועמד מתאים למשרה
כמו תמיד, לצב השעה פנו לעזרה
'צבּא' הזקן, השקול והיסודי, שלעולם לא לוקח סיכון
כדי שיסכים לעמוד בראש ועדת המיון.
לאחר סיבוב הרהורים מכונס בביתו הצמוד נעתר הצב
להעמיד לטובת הכלל את מיטב כישוריו.
הכול נעשה מאחורי פרגוד באופן דיסקרטי
שום פרטים לא דלפו, הכול היה אתי.
למען המציצנים ולהולכי הרכיל
שאת סקרנותם בקושי יכלו להכיל
החל מתעופף לו פה ושם איזה פתק אקראי
שרשם לעצמו צבּא הקשיש האחראי.
וכך נודעו חלקית ההסתייגויות ששרבט בהסתר
אחרי שהספיק לראיין מועמד זה או אחר.
מגליץ' הצלופח החלקלק לא נחה דעתו
כי לא הצליח בשום דרך ללחוץ את ידו
ולגבי שקף המדוזה שאין לה אדרה
סבר כי לתפקיד חיוני שיהיה עמוד שדרה.
אצל מושיקו תמסח היאור האימתני התרשם עמוקות ממלתעות הסכין
אבל הדמעות שזלגו מעיניו במפגש נראו לו יותר כמו דמעות תנין.
'לַנְגְזַם-לַנְגְזַם' העצלן, שוכן העצים, בהילוכו האיטי הוציא אותו מדעתו


"חי נפשי שהוא יותר מגושם ממני ", העיר בשרבוטו.
'אַבּו-דַחְקַה' הצבוע לא חדל מלצחוק במהלך הבירור הענייני
ולא שכנע את צבּא שהוא מסוגל להיות רציני.
והקנגורו ששמו 'ספורט' כאילו להכעיס
תמיד כשלא מסתכלים מכניס משהו לכיס.
וכך פסל מועמדים על ימין ועל שמאל
וההמתנה התארכה למגינת לב הכול.
אחדים מהמועמדים התקשו לקבל את הדין
כמו המדוזה הנכלמת שנעזרה במחזרה הסרדין
ומועמדים אחרים שלא עמדו בדרישות
ניסו עוד על ההחלטות להקשות.
גם הצבוע שיצא פגוע מהשימוע
הביא את ידידו מהמדבר סמי הירבוע
ביחד לתהות מדוע הצב כל כך מקפיד
על חיפוש מועמד מושלם לתפקיד.
וכך רטנו עוד מספר מקורבי מרואיינים
שקיוו להפיק מקשריהם רווחים משניים.
לבסוף נפלה הבחירה על אחד – חוסה המרמן דה-סילבה
כריש פטיש וצוללן סקובה
ששחה את כל הדרך לריאיון ממפרץ גוונטנמו שבקובה.
חוסה היה בעל מבטא קצת מצחיק עם הרבה נון סופית
כמו למשל "דברין גדולין" אם לצטט בעברית
אבל עם פטיש גדול שבקדמת קודקודו
לא היה מתאים ממנו למילוי תפקידו.


במעמד הבכורה, על סף כניסתו לתפקיד
כמעט שגברו עליו יצרו ונטייתו מאז ומתמיד
ולרגע השתוקק לפעור את פיו המשונן
ולנגוס במאזין שהקשיב בעניין.
אך מיד הזכיר לו צבּא שזה בדיוק כל הסיפור
לחדול מלחימה ומטרף ולעבור לדיבור
ושעליו לעודד ריסון ומתינות
ולהוביל המאמץ לנטישת אלימות.