סֶרְגֵּי אָלֶכְּסַנְדְּרוֹבִיץ'1 יֶסֶנִין נולד ב-3 באוקטובר2 1895, בכפר קוֹנְסְטַנְטִינוֹבוֹ שבמחוז רְיָאזָאן. אביו של יסנין עבד בדוכן בשר הרחק במוסקבה, ומיעט לבקר את משפחתו בכפר. אמו של יסנין, טטיאנה, גידלה אותו בבית אביה. באוטוביוגרפיה שלו, יסנין מציין את ההשפעה המכרעת של מסורת הפולקלור הכפרי שבעל פה על שירתו. כך, יסנין מנסה ליצור עבור עצמו תדמית של ילד פלא כפרי, אך ככל הנראה, האהבה לקריאה מגיל צעיר משפיעה עליו לא פחות. בשנת 1909, הוא משלים ארבע שנות לימוד בבית הספר הכפרי ומתחיל ללמוד בבית הספר למורים. תחילת דרכו הספרותית של המשורר לוטה בערפל, אך ידוע כי יסנין כבר כותב שירים מורכבים בגיל 15. כך בשירים המתוארכים לשנת 1910, מתקבע מעמדו של הנוף הכפרי כזירת ההתבוננות והפעולה של שירת יסנין.


סרגיי יסנין, 1914


* * *


(1910)


עַל אֲגַם שָׁקֵט נִתְפַּר שַׁחַר אֲדַמְדַּם.


הַשֶּׂכְוִים בֵּין אֳרָנִים מַשְׁמִיעִים בִּכְיָם.


זַהֲבַן אֵי שָׁם בּוֹכֶה, הוּא נִקְבַּר בָּעֵץ.


רַק אֲנִי אֵינִי בּוֹכֶה — אוֹר נַפְשִׁי נוֹצֵץ.


וּבָעֶרֶב אַתְּ תֵּצְאִי אֶל שָׂדֶה רָחָב,


נִתְיַשֵּׁב בַּעֲרֵמָה שֶׁל חָצִיר הַסְּתָו.


אֲנַשְּׁקֵךְ לְשִׁכָּרוֹן, כְּמוֹ עָלֶה אֶמְעַךְ,


אֵין לוֹ פְּנַאי כְּבָר לִרְכִילוּת, לַשִּׁכּוֹר שֶׁלָּךְ.


וּמֵעֹנֶג תִּשְׁמְטִי אֶת הַהִינוּמָה,


לַשִּׂיחִים אֶקַּח אוֹתָךְ עַד הָנֵץ חַמָּה.


שֶׁיַּשְׁמִיעוּ הַשֶּׂכְוִים בְּעָצְמָה בִּכְיָם,


יֵשׁ עָגְמָה שְׂמֵחָה אֶל מוּל שַׁחַר אֲדַמְדַּם.