"...כוכבים נכבדים וירח נכבד!"רואי עשה אוזנו כאפרכסת והקשיב לכוכב בקשב רב."מדוע נגזר עלינו להאיר בלילה בלבד?מה הערך להאיר בשמים, על עולם שישן ועוצם את העיניים?הן כל זיוונו ויופיינו מתבזבזים להם סתם בינינו לבין עצמנו.הנה השמש - רק אחת ויחידה,שגם איננה כוכב וגם לא כוכבת - במחילה מכבודה,כל היום היא מככבת, מהבוקר עד הערב,ואילו אנחנו, כוכבי מרום, מככבים רק בחלום!הגיע הזמן, כוכבים וירח נכבד, שנתחלף עם השמש עכשיו ומיד!נאיר אנחנו בממשלת היום, ואז גם החושך יזרח לו פתאום...תאיר לה השמש בליל מיילל, ואנחנו ביום - נתהולל, נתהלל..."הסיפור הכוכבים שרצו להאיר ביום מספר, דרך עיניו של רואי בןהחמש, על מסעם של הכוכבים מממלכת הלילה אל ממלכת היום,מסע שבסופו מתפכחים הכוכבים לאמת ייעודם - וחוזרים ומאיריםאת הלילה כדי לגרש את החושך מהעולם.רואי מלווה אותם במסעם עד סופו - סוף שהוא התחלה חדשה.אריאלה שיר, ילידת ישראל.עד כה הוציאה לאור שני ספרים לילדים (ולמבוגרים שזוכרים את עצמם כשהיו ילדים): "הברוש והכלנית" ו"הכוכבים שרצו להאיר ביום".