מבוא
התנהגות בריאותית משמעותה כל הרגלי ההתנהגות המשפיעים על הבריאות, כולל התנהגויות הקשורות לנפש האדם.
התנהגות בריאותית דורשת ״אינטליגנציה בריאותית״ הכוללת: ידע והבנה בבריאות, מוטיבציה והיכולת ליישם המלצות לאורח חיים בריא.
כל אדם מגיב בצורה שונה בכל נושא — גופני או רגשי, למשל בתגובה למזון או לכל חומר או מצב אחר. קחו לדוגמה את התגובה הרגשית לטראומה: ידוע שיש חיילים שנכנסים למצב של הלם קרב ויש שלא, אף על פי שנכחו באותה סיטואציה.
מספרים על אדם שנראה בריא ואשר השקיע בפעילות גופנית, ומת במפתיע. זה יכול היה לקרות בגלל הגזמה בפעילות גופנית או בגלל בעיה הקשורה לנפש האדם שאינה נראית לעין. חלקה של הבריאות הנפשית בבריאות הכללית הוא לפחות כמחצית.
התנהגות בריאותית באה לידי ביטוי בדרכים שונות:
בכל הרמות: מניעה, אבחון, טיפול, ריפוי ושיקום.
בכל גיל ובכל מצב בריאותי-רפואי.
יש להתאים את ההתנהגות לגיל וליכולת בכל נושא.
רצוי מאוד להקפיד על התנהגות בריאותית בכל תחומי אורח החיים.
שמירה על בריאות נפשית.
התמודדות עם מיניות בצורה בריאה.
מעקב אחר חידושים שיכולים להועיל בתחום הבריאות.
התנהגות בריאותית נכונה מאפשרת למנוע סבל וכאבים, להגביר את ההנאה מן החיים ולהגיע לאושר.
בתרבויות רבות מציעים דרכים שונות ולעיתים מנוגדות להנאה ולאושר, אך אין בהן התמודדות ישירה עם מניעת סבל. בתרבות הבודהיסטית מציעים בין היתר תרגול מדיטציה בודהיסטית כדי להשתחרר מהסבל.
התנהגות בריאותית נכונה דורשת שליטה עצמית, שהיא היכולת של האדם להתנהג תוך שליטה על מחשבותיו ורגשותיו.
שליטה עצמית היא תכונה שבדרך כלל מתפתחת במהלך החיים וקשורה לנושאים כמו דחיית סיפוקים, הרגעה עצמית, גמישות ועוד. לפיתוח שליטה עצמית אפשר להיעזר בתרגילי נשימה והרפיה, פעילות גופנית ושימוש מתאים בתת-מודע.
אחד הבסיסים לבריאות הוא השליטה על כל מה שקשור לראש ולפנים (נשימה, מחשבות, אוכל ועוד) וכן לגוף (לב, שרירים, שלד ועוד) ושליטה גם על מה שמחבר ביניהם — הנפש.
יש טענה שמסכים אלקטרוניים פוגעים ביכולת השליטה העצמית.
הדרך היעילה ביותר למניעת מחלות ובעיות בריאותיות היא הקניית הרגלי התנהגות בריאותיים נכונים מגיל צעיר באמצעות חינוך לבריאות. מומלץ לחנך בכל דרך לאורח חיים בריא ולהתנהגות בריאותית נכונה.
שינוי הרגלי התנהגות בריאותיים שגויים הוא משימה לא קלה הדורשת מאמץ ואמונה שזה אפשרי. נדרשת ״עבודה״ מיוחדת בתחום התת-מודע השולט בהרגלים הנעשים בהיסח הדעת.
קיומה של בעיה גנטית מסוימת אינו מוביל בהכרח למחלה. אורח חיים בריא עשוי להשפיע על אי-התפרצות המחלה. ערכה של השפעת הגנטיקה על הבריאות הוא כשליש. נותרו שני שלישים להשפעה על הבריאות באמצעות הרגלים נכונים של אורח חיים בריא.
מצב בריאותי בלתי תקין פוגע לא רק באדם החולה אלא בכל מי שקשור בו: בני משפחה, חברים, חברים לעבודה ועוד. במצב כזה קשה לשמוח ולשאוף לאושר. יש ויכוחים לגבי המושג אושר, אבל אפשר להסכים שאושר הוא מכלול של כמה דברים: הנאה, שביעות רצון, שמחת חיים וכמובן בריאות ובמיוחד בריאות נפשית הכוללת מוטיבציה לחיים בריאים.
אפשר להגיע לדרגות שונות של אושר, מאושר חלקי ועד אושר עילאי.
בכל נושא יש ״אופנה״, וכך גם בתחום האושר. כיום למשל פופולרית התפיסה של ״מיינדפולנס״ — קשיבות, שמשמעותה היא שמודעות למה שהאדם עושה: תנועות, נשימות, מחשבות ועוד, תורמת לרוגע ולאושר.
האחריות להתנהגות בריאותית נכונה מוטלת בראש ובראשונה על האדם, אך זה לא פוטר את המדינה מעיסוק במניעת מחלות באמצעות חינוך לבריאות, בטיפול בחולים ובריפוים.
עיסוק בשיפור הבריאות דורש ניהול זמן. יש להקדיש זמן ולהתרכז בהכנת תוכנית בריאותית: יומית, שבועית ותקופתית.
ידועה האמרה שאדם מאבד בריאותו בשביל כסף ואחר כך מאבד את כספו כדי להציל את בריאותו (ופעמים רבות זה לא עוזר, למרבה הצער).
בעידן המודרני רווי הסטרס (עקה), אנשים לרוב מחפשים את ההנאה הרגעית כדי לפצות על המצב הפסיכולוגי שבו הם נמצאים. אם ההנאה הרגעית שנבחרה היא מזיקה, התוצאה השלילית תגיע לאחר מכן, תוך זמן קצר או בטווח הארוך: בעיות בריאותיות או מחלות.
אין מנוס מבחירה באורח חיים בריא ובהתנהגות בריאותית נכונה.
הדגשים לתזכורת:
כל אדם מגיב בצורה שונה לדברים שונים.
יש להקפיד על התנהגות בריאותית נכונה.
יש לפתח שליטה עצמית.
מניעה היא הדרך היעילה ביותר.
חשוב לשנות הרגלי בריאות מזיקים.
גנטיקה מול אורח חיים.
האחריות להתנהגות בריאותית נכונה מוטלת בראש ובראשונה על האדם.
לשמירה על הבריאות דרוש ניהול זמן.
הנאה רגעית היא פיצוי בלבד.
בריאות כבסיס לאושר.
