הקדמה: דאגות כרוניות
חיזרו איתי בזמן לארה"ב של סוף המאה ה-19, לשנים שאחרי מלחמת האזרחים, כשהשלום (שאמנם לא היה מושלם) שב על כנו. מה הטריד את האנשים באותו זמן?
אילו הייתם הורים בתקופה ההיא, הייתם דואגים שמא ילדיכם יידבקו באחת המחלות הזיהומיות הרבות שפגעה באינספור תינוקות ופעוטות באותם ימים כמו דיפטריה, שעלת ודלקת ריאות. אילו הייתן נשים שעומדות ללדת בפעם הראשונה, השלישית, החמישית או האחרונה, הייתן חוששות שתמותו מאלח דם, זיהום שהרג נשים רבות כל כך אחרי לידה, ושלא תוכלו לטפל בילדיכן החולים. כמו הוריכם והורי-הוריכם, הייתם פוחדים מהתפרצויות של מגפות, כמו שפעת ו"המגפה השחורה" – שהיו זורעות הרס ומוות במשפחתכם, בקהילה שלכם ובעולם שהכרתם.
דאגות כגון אלו היו מציאותיות ומוצדקות לחלוטין לפני 4 דורות. תוך כמה מאות שנים, מאות מיליוני איש נמחו מעל פני האדמה בגלל מחלות זיהומיות, שנגרמו, לפי ההנחה הרווחת, מאדים רעילים שמקורם בחומר שנרקב, שנישאו באוויר או הופצו במגע. התשובה הרפואית למחלות שנישאות על-ידי אדים הייתה להציע למטופל לנסוע למקום אחר שאליו האדים הרעילים לא יוכלו להגיע. שלא במפתיע, הפתרון הזה לא הועיל.
אך לפני תום המאה ה-19, מדענים כמו ג'וזף ליסטר, רוברט קוך, לואי פסטר ואחרים חוללו מהפכה בגישה למחלות ובשל כך, בטיפול הרפואי בכללותו. תיאוריית החיידקים שפותחה על-ידי מדענים אלה הייתה מבוססת על הרעיון שמיקרואורגניזמים, ולא אדים רעילים, הם אלה שגורמים למחלות הזיהומיות. לאחר זיהוי המיקרואורגניזם שגורם למחלה מסוימת, ניתן יהיה לחסן את הגוף מפניו.
התיאוריה הובילה למה שהיינו מכנים היום כשינוי פרדיגמטי בתחום הטיפול הרפואי, או למהפכה הבקטריולוגית. הכול השתנה – לימודי הרפואה, השיטות הניתוחיות, התנאים הסניטריים והקריטריונים לבריאות הציבור, וכתוצאה מכך, נולדה תעשייה חדשה ומשגשגת – תעשיית התרופות, שסיפקה לציבור זרם מתמיד של חיסונים ותרופות אנטיביוטיות שטיפלו בזיהומים שלא ניתן היה לחסן את הציבור מפניהם.
זה היה סיפור הצלחה יוצא דופן. הודות לתיאוריית החיידקים ולשינוי בפרדיגמה שחל בעקבותיה, תוחלת החיים הממוצעת בארה"ב בלבד עלתה מ-47 ב-1910 ל-74 בזמן כתיבת הספר. פירושו של דבר הוא שבניגוד לבני משפחתכם שחיו במאה ה-19 ובמאות שקדמו לה, אינכם חייבים לחשוש מהמחלות הזיהומיות שקטלו מיליונים בעבר. אם המחלה לא הוכחדה לחלוטין כמו האבעבועות השחורות, למשל, ניתן לרפא אותה בעזרת תרופות מתאימות.
אבל למרבה הצער, יש דאגות אחרות שצריכות להטריד אתכם. אף שהחיסונים והתרופות האנטיביוטיות הובילו לירידה משמעותית בשכיחות ובעוצמה של המחלות הזיהומיות, משפחה אחרת של מחלות הולכת וצוברת חשיבות ועוצמה – המחלות הכרוניות.
המונח "מחלות כרוניות" מתייחס לכל המחלות והבעיות שגורמות לנו לחלות ואינן חולפות לעולם. מטבען, הן נשארות איתנו או נעלמות לזמן קצר וחוזרות אלינו שוב ושוב. אנחנו יכולים לטפל בהשפעות שלהן ולמצוא הקלה זמנית מהתסמינים, אך איננו יכולים להיפטר מהן לחלוטין, כמו ממחלות זיהומיות, כך שבדרך זו או אחרת, הן מחלישות אותנו, גורמות לנו למוגבלות ומרוקנות אותנו מאנרגיות וחיוניות.
מהן המחלות הכרוניות? אלו הן מחלות מוכרות, הכרוכות במידה משתנה של סבל וסכנה:
מחלות לב וכלי דם כמו סוכרת מסוג 2, שיגדון, יתר לחץ דם ודמנציה
מחלות אוטואימוניות דלקתיות כמו דלקת מפרקים
הפרעות נוירולוגיות כמו דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם
מחלות של דרכי העיכול כמו רפלוקס (החזר קיבתי-ושטי), כיבים בתריסריון ומחלת מעי דלקתית
מחלות הקשורות לאיבוד רקמת עצם כמו אוסטאופורוזיס
מחלת ריאות חסימתית ואסתמה
כאבי שרירים וחולשת שרירים הנובעים מתסמונת העייפות הכרונית ופיברומיאלגיה
בעיות כבד וכליות
בעיות ראייה כמו ניוון מקולרי ורטינופתיה
סרטן
מה משותף לכל המחלות האלו ומה הופך אותן לכרוניות? יש להן 4 מאפיינים עיקריים:
ראשית, מחלות כרוניות אינן חולפות מעצמן. הצטננות היא מחלה שחולפת מעצמה. היא נמשכת תקופת זמן מסוימת ולאחר מכן נעלמת. לא כך מתנהגות המחלות הכרוניות.
שנית, מחלות כרוניות הולכות ומחמירות עם הזמן. מכיוון שהטיפולים רק משככים את התסמינים ואינם מכחידים את המחלה, החולה לא יחזור לעולם למצב של בריאות טובה. נכון לעכשיו, אנחנו יכולים רק לטפל בהתקפים החוזרים שלה.
המאפיין השלישי הוא שלמחלה כרונית אין גורם אחד ברור, אלא מגוון של גורמים שהובילו להתפרצותה.
המאפיין הרביעי הוא פרופיל תסמינים מורכב. לחולה כרוני יש תלונות רבות ויש כמה סימנים המצביעים על מצב של מחלה.
המחלות הכרוניות הן מחלות מורכבות ונפוצות שאינן נגרמות מגורם יחיד, ושיעורי התחלואה שלהן הולכים ועולים. רבים מאיתנו נאלצים לחיות עם מחלה כרונית וזו משימה שעולה כסף רב. לאמתו של דבר, הנתונים שבידינו מצביעים על כך שאם לא נצליח לחולל שינוי דרסטי במצב, אנחנו צפויים להגיע לגיל הזקנה במצב שברירי ורעוע, ולבלות את רוב זמננו בביקורים אצל רופאים ובנטילת תרופות.
זה לא חייב לקרות. כפי שתגלו בהמשך הספר, תגליות מדעיות דרמטיות העניקו לנו את הכוח להימנע מהתמודדות מתישה עם מוגבלות ומחלות והכשירו את הקרקע למהפכה אמיתית בתחום הטיפול הרפואי. כיום, אנחנו יכולים לזהות את הגורמים למחלה הכרונית אצל החולה ולרפא אותה בעזרת השיטות המתוארות בספר. מעבר לכך, אנחנו יכולים לזהות את הגורמים למחלה כרונית עוד לפני הופעתה ולמנוע את התפרצותה באמצעות טיפול מוקדם. זהו שינוי דרמטי, מהלך שווה ערך לשינוי הפרדיגמה של הרפואה שהתחולל בעקבות גילוי החיידקים והתרופות האנטיביוטיות, שהוביל לשליטה במחלות זיהומיות. זוהי מהפכת הרפואה הפונקציונאלית. במהלך 40 השנים האחרונות, כחוקר בתחום הביולוגיה והמדעיים הקליניים וכמרצה לרפואה, נמניתי עם אלה שהובילו אותה.
מהי "רפואה פונקציונאלית"? כפי שאתם יודעים, הגוף שלנו מורכב מרשת של מערכות. אלו הן מערכת הדם, מערכת העצבים, המערכת האנדוקרינית, המערכת החיסונית, מערכת הרבייה, מערכת הנשימה ועוד. כל מערכת מורכבת מאיברים שפועלים יחד כדי לבצע תפקוד ביולוגי. הלב וכלי הדם, למשל, מזרימים דם לכל הגוף. המוח, חוט השדרה והעצבים במערכת העצבים מקבלים ומעבדים מידע שמורה לגוף לעשות כל מיני דברים. הריאות, הסמפונות ותיבת הקול שבמערכת הנשימה מעבירים חמצן במערכת כדי לאפשר לגוף להמשיך לפעול. מאמץ רב נדרש כדי שכל המערכות ימשיכו לתפקד כל הזמן באופן מיטבי. בנוסף, המערכות מתקשרות זו עם זו באמצעות רשתות מורכבות אחרות, מה שהופך את הדינמיקה הביולוגית המתרחשת בגוף למורכבת אף יותר. אם כן, כאשר אנחנו חושבים על הדרך שבה גופנו פועל – משהו שאנחנו נוטים לעשות רק כאשר התפקוד שלו משתבש – אנחנו צריכים לחשוב על הדרך שבה המרכיבים השונים של כל מערכת קשורים לא רק זה לזה, אלא גם למרכיביהן של מערכות אחרות.
אולם המודל הרפואי הנוכחי שלנו – הדרך שבה חונכו הרופאים ושיטות הטיפול המוכרות להם – אינו מבוסס על חשיבה מערכתית כזו. מכיוון שהמודל הנוכחי נובע מתיאוריית החיידקים, הוא מבוסס על חשיבה רדוקציוניסטית, שלפיה עלינו למצוא את החיידק ולהשמיד אותו בעזרת תרופה שפותחה בדיוק למטרה זו. אף שהמודל הזה יעיל עד מאוד לריפוי מחלות חריפות, הוא אינו מסייע לנו במאום לשמור על האיזון בין המערכות הפונקציונאליות השונות והרשתות המקשרות ביניהן או לשקם אותו במקרה שהוא מופר.
הרפואה הפונקציונאלית עושה בדיוק את זה. היא בוחנת את חוסר האיזון שעומד בבסיסן של המחלות הכרוניות המקשות על חיינו, ומציעה מודל טיפולי שיכול למנוע או לרפא אותן. כיצד פועל המודל הזה? תלמדו על כך בפירוט בהמשך הספר, אך במילים ספורות, הוא מבוסס על הדרך שבה הגנים שלנו מגיבים למה שמתרחש סביבנו ולהתנהגות שלנו. למעשה, אם נצליח לשנות את הסביבה וההתנהגות שלנו, נוכל לשנות גם את הפעילות הגנטית שלנו. כלומר, אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה הגנים שלנו מופעלים ומגיבים, ומכיוון שהגנים הם אלה שמווסתים את הפעילות הביולוגית, סביר להניח שבכך נצליח גם לשנות את דפוסי הבריאות שלנו.
זהו מדע חדש. הוא נובע מהמהפכה הגנומית ששינתה את ההבנה שלנו לגבי הדרך שבה הגנים יוצרים את הייחודיות שלנו, הדרך מגנוטייפ לפנוטייפ, מהאפשרויות הגנטיות החבויות שאנחנו נולדים איתן ליצורים הייחודיים שאנחנו הופכים להיות, עם כל המאפיינים הנראים לעין שהופכים אותנו למי שאנחנו. המדע החדש מספר לנו שתהליך זה אינו מתרחש לפי דפוס שנטבע בגנים שלנו ברגע העיבור, אלא לפי הדרך שבה הגנוטייפ שלנו מתקשר עם הסביבה ומעורר תגובות בתהליכים הפיזיולוגיים העיקריים שלנו במהלך החיים.
שינוי תפיסתי כה משמעותי מחייב מודל חדש של טיפול רפואי, שמתבסס על הקשרים ההדדיים האלה ועל איכות התפקוד של התהליכים הפיזיולוגיים החשובים.
כך פועלת הרפואה הפונקציונאלית. בעוד מודל הרפואה הסטנדרטית מתמקד בתסמיני המחלה ובמציאת אבחנה והמודלים האינטגרטיביים והאלטרנטיביים כוללים רשימות ארוכות של שיטות ריפוי היסטוריות, הרפואה הפונקציונאלית עושה שימוש בתגליות הביו-רפואיות החדשניות ביותר ומתמקדת בגורמי הבעיה אצל החולה.
הרפואה הפונקציונאלית רותמת את התגליות והטכנולוגיות החדשות להתמודדות עם בעיית הבריאות הקשה ביותר של ימינו – המחלות הכרוניות – ומחפשת את גורמי המחלה בייחודיות הגנטית של החולה, בסביבה, באורח החיים ובתזונה שלו. המודל הרפואי החדש הזה כולל פעולה משולבת של החולה והמטפל, שמרכיבים ביחד תוכנית טיפולית מותאמת אישית המשלבת טיפולים תרופתיים במידת הצורך, עם שינויים בסביבה, בתזונה ובאורח החיים, כשמטרת הטיפול אינה רק להוביל להקלה בתסמינים, אלא לסייע לחולה לממש את מלוא הפוטנציאל הגנטי שלו לבריאות טובה, חיוניות ואריכות ימים.
וזה פועל. במשך 40 שנה נוכחתי שוב ושוב בהצלחות השיטה. אצל המטופלים שלהם היא עזרה, השיפור היה בגדר נס. אני מכיר זאת מקרוב. בני, ג'סטין, חווה נס כזה.
הוא נולד ב-1982 לפני תום ההיריון. הוא שקל חצי ממה ששקלו אחיו הגדולים בלידתם ונזקק לטיפול מיוחד ביחידה לטיפול נמרץ לילודים לפני שיכולנו לקחת אותו הביתה. אבל אפילו כשהוא הגיע הביתה, נראה היה שמשהו לא בסדר איתו. ואכן, – הצטברות של נוזלים במוח שגרמה להתנפחות של המוח. אפילו אחרי שבמוחו הושתל נקז במטרה להפחית את הלחץ מהנוזלים, לא היה ברור כיצד הוא יתפתח. במשך השנים, הוא קיבל את הטיפול הקונבנציונאלי הטוב ביותר מאנשי מקצוע מיומנים וטובי לב, אך סבל ללא הרף מבעיות בתפיסה ובלמידה. נראה היה שג'סטין זקוק למשהו שהטיפול הרפואי המצוין שהוא קיבל לא היה יכול לספק לו.
ואז, פגשתי במקרה את גלן דומן, מייסד המכונים למימוש הפוטנציאל האנושי בפילדלפיה (IAHP), שעוזר לילדים פגועי מוח להגיע לתפקוד גבוה באמצעות תוכנית מותאמת אישית, שהאחריות הבסיסית ליישומה מוטלת על ההורים והילדים המטופלים.
ההשתתפות בתוכנית שינתה את חייו של ג'סטין ושל כל בני המשפחה. הוא סיים את לימודיו בבית ספר תיכון יוקרתי וסיים גם תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה מובילה. אחת החוויות המשמעותיות בחיי הייתה לשמוע את ההרצאה שהוא העביר לצוות המכון, שבה הוא תיאר את הרגשתו בשלבים שונים בחייו. הוא סיפר להם שבילדותו, הוא חשש שהוא לא יצליח בחיים בגלל הקשיים המנטאליים שמלווים אותו. הוא סיפר על ההתמודדות שלו עם קשיים אלה ועל הדרך שבה הוא הפך למבוגר בתפקוד גבוה שמכיר בייחודיות שלו ויודע להשתמש בכלים שהוא רכש כדי לתפקד בצורה עצמאית בחייו הבוגרים. כאבא, אני מגדיר את השינוי הזה כנס.
ג'סטין אינו בן משפחתי היחיד שהפיק תועלת מהתוכנית. אחד מאחייניי אובחן באחת מהפרעות הקשת האוטיסטית. הוא הצליח להימנע מלימודים בבית ספר לחינוך מיוחד, סיים תיכון רגיל ולומד כעת בקולג'.
אין פלא אפוא שהצטרפתי לוועדה המדעית המייעצת של המכונים. בכל שנה באביב, עם פריחת הדובדבן בפילדלפיה, אני משתתף ב"טקס סיום התוכנית והכניסה לחיים", ורואה כיצד ילדים "פגועי מוח" מפגינים את כישוריהם המדהימים במגוון תחומים. הם משתתפים במופעי התעמלות שדורשים ריכוז ושיתוף פעולה, מנגנים יצירות מסובכות לכינור מהזיכרון בלבד ומציגים מחזה של שייקספיר עם תלבושות מלאות ומבלי להיעזר בטקסט. טקס הסיום תמיד מעלה דמעות בעיניי. מדי שנה אני נוכח כיצד מה שנחשב לבלתי-אפשרי הופך לאפשרי בעזרת תוכנית מותאמת אישית בשילוב המסירות והאהבה של ההורים, בני המשפחה והחברים.
איך זה קורה? בעזרת תוכנית אינטנסיבית ומותאמת אישית המשלבת טיפולים גופניים, טיפולים מנטאליים ופיתוח דפוסי התנהגות חדשים יחד עם תזונה איכותית ומוקפדת. התוכנית מדגישה את חשיבות ההתמדה והחזרה על דפוסים רצויים, אך בה בעת, מתגמשת לפי הצרכים האישיים של הילד, הנקבעים לפי מצב בריאותו, הסביבה והגנטיקה שלו. למעשה, זו תוכנית לילדים המבוססת על עקרונות הרפואה הפונקציונאלית ומתמקדת בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, הרגשי והגופני. הילדים יוצרים דרכים חדשות שבהן הגנים שלהם יכולים לתקשר עם הסביבה ובהדרגה, התהליך מוביל לשינוי בתפקוד הגופני והמנטאלי שלהם. הם אוכלים תזונה עשירה במזונות מלאים ודלה בסוכרים ובשומנים מעובדים. הם נוטלים תוספי תזונה ייעודיים שעוזרים להגן על המוח מפני פגיעה ומעודדים תהליכי ריפוי ותיקון, והם עוסקים בפעילות גופנית ומנטאלית שבונה כוח, סבולת וגמישות. בהדרגה, גופם מאבד את הספסטיות והמוגבלות האופייניות לילדים פגועי מוח והם הופכים למתבגרים ספורטיביים וחזקים. במקביל, גם התפקוד הקוגניטיבי שלהם משתפר עד שממצב של מחלה שנראתה בלתי-הפיכה הם מגיעים לבריאות טובה. השיפור העצום שחל במצבם של ילדים אלה הוא עדות ליעילות הגישה של הרפואה הפונקציונאלית למחלות כרוניות.
גישה זו לימדה אותי רבות על הגמישות ויכולת השינוי של מצבי חולי ובריאות. סיפורים בריאותיים רבים מקודדים בגנים שלנו – טרגדיות וניסים כאחד. תוכנית טיפול פונקציונאלית מתמקדת בדיוק של קרן לייזר במציאת המפתח האישי שפותח את הסיפורים הגנטיים המובילים לשיפור הבריאות. השיפור שחל באדם אחד עשוי להוות דוגמה ולהוביל לשיפור גם אצל רבים אחרים. כך תמיד פעלו מדעי הרפואה. התפיסה שלנו לגבי המחלה משתנה, וכתוצאה מכך, אנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו מתמודדים איתה. כך מתחוללות מהפכות בתחום הטיפול הרפואי. אחרי שהן קורות, אנחנו תוהים כיצד יכולנו קודם להתייחס למחלה או לטיפול בה בדרך שבה התייחסנו אליהם בעבר.
מוקדם יותר הזכרתי את אלח הדם, שבדורות הקודמים הביא למותן של נשים רבות כל כך אחרי לידה. אישה צעירה שסבלה מזיהום קטלני זה הייתה הראשונה מבין החולים הקשים שקיבלו זריקת פניצילין על סף מה שנראה היה כמו רגע המוות. צוות המחקר שפיתח את הפניצילין התלבט קשות לגבי זהות המטופל הראשון שיקבל את התרופה – האנטיביוטיקה הראשונה שהייתה מוכנה לשימוש בבני אדם. אנשי הצוות ידעו שאם הטיפול בחולה הראשון יוביל לתוצאות גרועות, הדבר עלול לעצור את פיתוח התרופה. מנגד, התוצאה הטובה שלה הם חיכו, הייתה צריכה להיות דרמטית מספיק כדי שניתן יהיה לאבחן אותה ולמדוד את השיפור. לאמתו של דבר, לאישה שלקתה בזיהום שהרג מיליוני אמהות ברחבי העולם, לא הייתה כל ברירה. האפשרות הראשונה הייתה שהפניצילין יציל את חייה, והשנייה – שהיא תמות עד הבוקר. ההחלטה נפלה והיא קיבלה את מנת הפניצילין הראשונה שניתנה אי פעם לחולה שנטה למות. למחרת, הזיהום נעלם.
זה קרה לפני פחות מ-80 שנה. מה שנחשב אז לנס הפך לטיפול המקובל כיום שאותו כולנו מצפים לקבל, וכיום, שיעורי התמותה מאלח דם אחרי לידה נמוכים ביותר, לפחות במדינות המערב. זו הייתה מהפכה ששינתה את התפיסה שלנו לגבי מחלות, ואת הדרך שבה אנחנו מטפלים בהן.
שינוי נוסף שראוי לציון כאן הוא הטיפול שניתן בעבר לחולים שלקו בהתקף לב. עד לא מזמן, חולים שעברו התקף לב התבקשו להקפיד על מנוחה מוחלטת, שכן הרופאים סברו שפעילות גופנית מכל סוג שהוא תוביל להתקף נוסף. אולם כמה רופאים פורצי דרך העלו את ההשערה שפעילות גופנית מותאמת אישית יכולה לסייע בשיקום התפקוד של הלב, ובכך הובילו למהפכה בתחום הקרדיולוגיה. כיום, הטיפול המקובל כולל הקמת החולה מהמיטה, הנחיה לפעילות מתונה ושילובו בתוכנית לשיקום קרדיולוגי במהירות האפשרית דווקא כדי למנוע התקף לב חוזר. תוכנית השיקום הקרדיולוגי שנבנית בהתאם לאורח החיים של המטופל איננה משנה את הגנים של הלב. אורח החיים והתנהגות החולה הם אלה שמשתנים. שינויים אלה מגדירים מחדש את הסביבה השולחת מסרים אל הגנים של הלב, שבתורם משנים את הדרך שבה הם מגיבים למסרים, או במילים אחרות, את הדרך שבה הם מכוונים את התפקוד הביולוגי של החולה. כתוצאה מכך, משתפר תפקוד הלב ומערכת הדם. לא זו בלבד שהשינוי מסייע למניעת התקף לב חוזר, אלא הוא משפר גם את כל היבטי הבריאות של המטופל. בדרך זו, מה שנחשב בעבר לנס רפואי הופך לטיפול המקובל בדור שלאחריו.
כפי שתיווכחו בהמשך, הרפואה הפונקציונאלית אינה נס, כי אם מדע מוכח. זו גישה טיפולית שמתמודדת עם המחלות שאנו מתמודדים איתן כיום – המחלות הכרוניות שמעיקות על חיינו והורגות אותנו בטרם עת.
ב-2012 ייסדתי את המכון לרפואה מותאמת אישית כדי לקדם את מודל הרפואה הפונקציונאלית כמובילת השינוי בגישה שלנו למחלות כרוניות. המכון ממוקם בסיאטל והוא פועל כארגון שלא למטרת רווח. מטרתו היא לשמש מקום מפגש – וירטואלי וממשי כאחד – לאנשי מקצוע מתחום הבריאות, חוקרים, מרצים וצרכנים בעלי מודעות בריאותית, שבו הם יוכלו לחלוק רעיונות ולהשתתף בדיונים אודות הדרך שבה ניתן לחשוף את הציבור לעקרונות הרפואה הפונקציונאלית. אתר האינטרנט של המכון, www.plminstitute.org, כולל מאמרים שכתבו חוקרים, רופאים ומטופלים, תשובות לשאלות שהופנו לצוות המקצועי, עדכונים אודות החידושים האחרונים בתחום הרפואה המותאמת אישית וסיפורים אישיים של גולשים רבים אודות הצלחות טיפוליות. זהו כלי עזר שיאפשר לכם לקחת חלק במהפכה הבריאותית שמתחוללת עכשיו, ואני מזמין אתכם להצטרף אלינו למסע.
הניסיון להפוך את הרפואה הפונקציונאלית לטיפול המקובל יכול להיחשב למהפכה, אבל אתם יכולים להקדים את המהפכה הזו אם תתאימו לעצמכם תוכנית טיפול אישית שתאפשר לכם להתגבר על מחלות כרוניות או למנוע אותן, וליהנות מתוחלת חיים מרבית ובריאות מיטבית.
עשו את הצעד הראשון לבניית תוכנית טיפולית אישית ומלאו את השאלון הבא:
שאלון הבריאות שלי
האם אתם מרגישים שמצבכם הבריאותי החמיר בשנתיים האחרונות?
האם ירדתם או עליתם במשקל בהיקף של למעלה מ-10% ב-5 השנים האחרונות מבלי שניסיתם לעשות זאת בעזרת תפריט מיוחד?
האם אתם מתקשים להירדם או לישון שינה רצופה?
האם אתם סובלים מכאבי מפרקים שמקשים עליכם ללכת או לעסוק בפעילות גופנית?
האם אתם מרבים לסבול מעייפות ללא סיבה נראית לעין?
האם אתם מרבים לסבול מחרדה או דיכאון?
האם יש לכם בעיות זיכרון?
האם אתם שומעים צפצוף תמידי באוזניים?
האם אתם מרגישים שאתם הולכים ונחלשים?
האם אתם נוטלים תרופות מרשם? האם אתם נוטלים יותר משתי תרופות כאלו?
האם אתם מרבים ליטול את התרופות הבאות שנמכרות ללא מרשם רופא:
א. נוגדי דלקת
ב. נוגדי חומצה
ג. משככי כאבים
ד. תרופות שינה
האם אתם סובלים מאלרגיות?
האם אתם סובלים לפעמים מחוסר ריכוז או בלבול?
האם אתם מרבים לסבול מקוצר נשימה?
האם חלה ירידה בחוש הטעם או הריח שלכם בשנים האחרונות?
האם אתם מרגישים שאיבדתם מסת שריר משמעותית בשנים האחרונות?
האם הרופא שלכם אמר לכם שאתם סובלים מהבעיות הבאות:
א. יתר לחץ דם
ב. רמה גבוהה של כולסטרול בדם
ג. רמה גבוהה של סוכר בדם
האם רופא השיניים שלכם אבחן אצלכם דלקת חניכיים או מחלת חניכיים?
האם אתם מרבים לסבול מעצירות ושלשול לסירוגין, כאבים או אי נוחות במערכת העיכול?
האם אמרו לכם שיש לכם באופן קבוע ריח רע מהפה?
האם אתם נמוכים יותר ממה שהייתם בעבר? האם יש לכם סימנים למשקעי סידן?
האם אתם נדבקים בכל הצטננות או שפעת שעוברות בסביבה?
זהו הראשון מבין 8 השאלונים שתתבקשו למלא בספר זה, והוא ייתן לכם מושג כללי לגבי מצב בריאותכם. בחלקו השני של הספר נתמקד בתפקוד של כל אחת מהמערכות הפיזיולוגיות העיקריות, ובחלק השלישי תיישמו את כל המידע שלמדתם ותבנו לעצמכם תוכנית טיפולית מותאמת אישית.
אבל נתחיל בבחינת ההקשר הרחב יותר של בריאות ומחלה.
