הָיִיתִי מוּטָל וְלֹא הָיָה לִי גּוּף,וְלֹא הִסְתַּנֵּן שׁוּם תֶּדֶרלִתְהוֹם הַמִּקְלָט.מִלִּים הֻשְׁמְעוּ בַּחֶדֶרוּכְלוּם לֹא נִקְלַט.בּוּעוֹת בְּאַקְוַרְיוּם רָפֶה וְשָׁקוּף.מַטְבְּעוֹת בִּמְכוֹנַת מַשְׁקָאוֹת מְקֻלְקֶלֶתחוֹזְרִים לְפִתְחוֹ שֶׁל הָעֹדֶף.נֶאֱחָז בְּמַפְתֵּחַ בְּלִי דֶּלֶת,הָיִיתִי מוּקָא כְּצֶדֶף.עַל קַרְקָעִית שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְדֹּקהָיִיתִי מוּטָל, מְצַלְצֵל.
הִסְתּוֹבַבְתִּי אָחוֹרָה, לִבְדֹּקאִם אֲנִי מֵטִיל צֵל.
"אֵין בְּכוֹחוֹ שֶׁל שִׁיר לִקְנוֹת לֵב./ אֵין בְּכוֹחוֹ לִקְנוֹת אֲפִלּוּ/ רֶגַע אֶחָד חֲרִישִׁי", כותב שמואל מוניץ באחד משירי הספר היפה ורב העוצמה הזה. אבל למרות ההצהרה הזו, השירים של מוניץ דווקא "קונים לב". אלה שירים חשופים, כנים, מלאי רגישות ורגש. זהו ספר שבו החולשות האנושיות והפגמים, תחושת האשם והמחסור באהבה, הופכים ליופי שירי ולמוזיקה. ספר שבו שפת התפילה לא מופיעה רק כציטוטים ריקים אלא הופכת לחלק בלתי נפרד מרוח הספר. אלה שירים של אדם שקרוב אצל עצמו אבל גם קרוב אצל הזולת. "הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי, לוּ רַק/ הָיָה בְּיָדִי/ לִשְׁכַּב עַל גֶּדֶר תַּיִל בִּשְׁבִילָם", כותב מוניץ בשיר אחר, והוא אכן עושה זאת בשירים האמיצים האלה.אלי אליהו
שמואל מוניץ, יליד 1995, הוא עיתונאי ומשורר. ספר שיריו הראשון, "שום נס בחצי התורן", יצא לאור בשנת 2017 בהוצאת אבן חושן. "לוחות הרפאים" הוא ספרו השני.