לא הפיךעַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ
הָאֹשֶׁר כְּמוֹ קַצָּב
חוֹתֵךְ בַּבָּשָׂר הַחַי
לִכְשֶׁיָּבוֹא הַסְּתָו
הַחֲתָכִים יִתְאַחוּ
אוּלַי גַּם יַגְלִידוּ
בַּגּוּף וְלֹא רַק בּוֹ
שירי בגוף ולא רק בו הם שירים של אב המלווה את בנו במסע חייו הסבוך — מסע של סערות נפש גדולות, מאבק בבדידות והתמודדות עם תהליך מורכב של התאמה מגדרית. ראשיתו של התהליך תוארה בספר שיריו הקודם של עדי וולפסון, אֲניִ אַבּאָ שלך, כאשר התברר למשורר שיש לו בן טרנסג’נדר — כלומר שמי שהוא הכיר עד אז כבתו הוא בעצם בנו. אלא שהגילוי ההוא היה רק נקודת מוצא לדרך ארוכה, מלאת אהבה אך גם רצופה באתגרים. ואת הדרך הזאת אנחנו מגלים בספר החדש. סערות הנפש לא פוסקות, המכאובים לא נעלמים, ואט־אט מתברר עוד משהו: שמדובר בשני מסעות חיים שאמנם משתלבים זה בזה, ואף על פי כן הם שונים. הבן והאב משלבים ידיים, אך לעיתים הדרכים נפרדות. ואפילו גורלם של השירים עצמם, המשמשים מפלט ועוגן לאב האוהב והדואג, כבר אינו מובן מאליו.