אהבתו של הנזיר ממקדש שיגה
יוקיו מישימה
מיפנית: אירית ויינברג1
1
לא מן הנמנע כי יהיה מי שיאשים אותי בקלות דעת, כיוון שאני עומד להתחיל את סיפורי בלי שטרחתי לדרוש ולחקור בספרים הישנים. לפי שעה, המקור היחיד המצוי ברשותי הוא האגדה המופיעה בכרך השלושים ושבעה של "קורות השלום הגדול".2 כידוע, סיפור אהבתו של הנזיר ממקדש שיגָה שבארצנו מובא שם בקיצור נמרץ, בהקבלה לסיפור הודי על פרוש בעל קרן אחת.
נכון לומר כי יותר מכפי שעניין אותי הפן הרגשי של האהבה, משכה אותי האמת הפסיכולוגית הפשוטה, זו הקשורה למאבק בין אהבה רומנטית לאמונה. במערב לא חסרות דוגמאות לכך, אך ביפן זהו נושא נדיר. אצלנו, נושא העולם הבא נמנה בבירור עם הגורמים הקשורים לאהבה רומנטית. המאבק בין העולם הזה לעולם הבא התחולל לא רק בקרבו של הנזיר אלא גם אצל האישה שבה התאהב. אפשר אף להרחיק לכת ולומר כי השניים עיצבו את סיפור אהבתם מתוך סיכון אדיר של עצם תפיסותיהם לגבי מבנה העולם. שהרי, אם נדייק, האמונה ב"אדמה הטהורה", שפרחה מאז אמצע תקופת היאן, לא הייתה דת בלבד, ולמעשה הציעה תפיסת עולם רחבת היקף.
ב"עיקרי הלידה מחדש בארץ הטהורה", חיבורו של הנזיר אֶשין,3 נאמר כי גם אם נמנה את עשרת התענוגות לא תהיה זו אלא טיפה בים בהשוואה לתענוגות הארץ הטהורה. וכידוע, אלה הם עשרת התענוגות: לזכות לקבלת פנים של רבבות קדושים, לחזות בפתיחתו של פרח הלוטוס, לחוות את כוחו של הבודהה בגופך שלך, לחוות את חמשת החושים בצורה הטהורה ביותר, להוביל אחרים אל תורת הבודהה, להתקיים בין קדושים, לראות את הבודהה וללמוד את תורתו, לעבוד את הבודהה לפי נטיית הלב, ולהתקדם בדרכו של הבודהה.
הקרקע בארץ הטהורה עשויה אבני תכלת. לאורך הדרכים בה מתוחים חבלי זהב. המישורים משתרעים עד אין קץ. בכל אחד מן האזורים הקדושים עומדים חמישים מיליארד ארמונות ומגדלים בנויים משבע האבנים הטובות, ובתוך הארמונות, על במות משובצות באבני חן, פרושים בדים מרהיבים. בתוך הארמונות ומעל לגגות המגדלים מלאכים מנגנים מוזיקה שמימית ומהללים בשירה את הבודהה. גנים מקיפים את ההיכלים, את המנזרים, את הארמונות והמגדלים, ובתוכם בריכות טוהרה. בקרקעית בריכת הזהב — חול כסוף, ובקרקעית בריכת השוהם — חול בדולח. הבריכות מכוסות בפרחי לוטוס נוצצים בשלל צבעים, ובכל משב רוח קליל מתפזרים לכל עבר ניצוצות ססגוניים לאינספור. יש כאן גם ברווזים, גם אווזי בר, גם ברווזי מנדרין, גם עגורים, גם טווסים, גם תוכים וגם קָלַבינקוֺת. ציפורים אינספור, וצבעיהן כשל מאה מרגליות, מזמרות יומם ולילה שירי הלל לבודהה בקולן הענוג. ואולם, יהיה קולן ענוג ככל שיהיה, כשמדובר בהתקהלות כה גדולה של ציפורים, סופה מן הסתם שתקים שאון טורדני.
סביב הבריכות ועל גדות הנהרות צומח סבך של עצים מופלאים. גזעיהם עשויים זהב סגול, ענפיהם כסופים ופריחת האלמוגים שלהם משתקפת במים. מן השמים משתלשלת מקלעת חוטים מופלאה, ועליה תלויים פעמונים מופלאים לאינספור, מצלצלים את פלאי החוק הבודהיסטי, והרחק בשמי האינסוף זרועים כלי נגינה מסתוריים המנגנים מאליהם.
אם מתעורר באדם רצון לאכול, יופיע מאליו לנגד עיניו שולחן שבע המרגליות, ועליו כלים עשויים משבע המרגליות, עמוסים במעדנים מובחרים. את המטעמים האלה אין לאדם כל צורך ליטול ולהביא אל פיו. מספיק אך להביט בגוניהם ולהריח את ניחוחם כדי לטהר את הבשר ואת הנפש, להשביע את הרעב ולהזין את הגוף. בתום הסעודה שלא נאכל בה דבר, נעלמים הכלים והשולחן כלעומת שהופיעו.
וכך גם המלבושים — עוטים את עצמם על הגוף. אין כל צורך בתפירה, בכביסה, בצביעה או בהטלאה. אין גם צורך במנורות, שהרי האור האלוהי מאיר תמיד ובכל מקום. מזג האוויר מתון כל השנה, ואין צורך לא בקירור ולא בחימום. האוויר רווי מאות ואלפי ניחוחות עדינים, ועל העולם יורד גשם בלתי פוסק של עלי כותרת של פרחי לוטוס.
בפרק "שער ההתבוננות" שבחיבור "עיקרי הלידה מחדש בארץ הטהורה" כתוב כי מי שיצא זה לא כבר למסע בדרך ההתבוננות לא יהיה מסוגל להיכנס אל מעמקי הארץ הטהורה, ולפיכך עליו להקדיש את תעצומות נפשו לפיתוח והרחבה של כוח הדמיון. הדמיון הוא קיצור דרך המאפשר לנו לפרוץ מתוך הממד הארצי ולחזות בבודהה בכבודו ובעצמו. דמיון כה רב־עוצמה מסוגל להתרחב עד אין קץ על ידי התרכזות בפרח לוטוס אחד ויחיד.
התבוננות מיקרוסקופית בפרח הלוטוס בשילוב עם חשיבה קוסמית עשויים להניח בסיס לקוסמולוגיה ולתווך בינינו לבין היקום. אך תחילה עלינו לדעת כי בכל אחד מעלי הכותרת של פרח הלוטוס יש שמונים וארבעה אלף עורקים, וכי כל אחד מן העורקים קורן בשמונים וארבעה אלף זהרורים. נוסף על כך, קוטרו של הפרח הקטן ביותר הוא מאתיים וחמישים יוֹגַ'נות. ואם אורכה של יוג'נה אחת, כפי שנאמר בכתובים, הוא אכן שלושים רי,4 משתמע מכך כי בארץ הטהורה פרח שקוטרו שבעת אלפים וחמש מאות רי נחשב לפרח קטן.
לכל פרח שמונים וארבעה אלף עלי כותרת, ובין כל אחד ואחד מהם עשרה מיליארד אבני חן, וכל אחת מהן זוהרת באלף זהרורים. מתוך גביע הפרח המרהיב ביופיו מיתמרים ארבעה עמודי פז, וכל אחד מן העמודים האלה עצום כמו מיליוני ריבוא הרי סוּמֶרוּ.5 הבדים התלויים בין העמודים מעוטרים בחמישים מיליארד אבני חן, וכל אחת מאבני החן בוהקת בשמונים וארבעה אלף זהרורים, ולכל אחד מן הזהרורים שמונים וארבעה אלף גוני זהב, וגם כל אחד מגוני הזהב האלה משתנה ללא הרף.
ריכוז התודעה בדימויים האלה מכונה "התבוננות בכן הלוטוס שעליו יושב הבודהה", וזהו קנה המידה לתפיסת העולם המצויה ברקע של סיפור האהבה שאני עומד לספר.
