בשלהי שנת 1955 משתנים חייו של אריה בן השש לבלתי היכר. על כורחו הוא נעקר לפתע מביתו הקטן שבקריית חיים ומועבר לעכו, אל בית סבו וסבתו, במחיצתם יבלה את שנות חייו הבאות.
בעכו, ובייחוד בין חומותיה וסמטאותיה מלאות הקסם של עכו העתיקה יימצא אריה, ילד רגיש וסקרן, בעל דמיון עשיר, מפלט מנסיבות חייו הקשות ויחווה שלל חוויות והרפתקאות שיעשירו את עולמו ויעצבו את אישיותו.
ספר זה המבוסס על קורות ילדותו של הסופר מהווה, מעבר להיותו סיפור אישי מרגש, גם מסמך תיעודי ייחודי מסוגו המתאר בשפה ציורית ועשירה את הווי החיים בעכו רבתי בשנים שלאחר קום המדינה, שנים בהן המדינה עדיין בחיתוליה ומנסה להוות כור היתוך לערב רב של עולים חדשים המגיעים אליה ממזרח וממערב. בשפה צבעונית ורגישה מפיח הספר חיים מחודשים בעכו של אותם הימים, על שלל צבעיה, ניחוחותיה, שווקיה וסודותיה הנסתרים. דמויותיהם של אנשים שהיו ואינם עוד, ערבים ויהודים, צעירים וזקנים, אשכנזים וספרדים, שהיוו חלק ממרקם חייו של הסופר ושל העיר באותן שנים, קמות לתחייה בין דפי הספר באופן שנושא את הקורא אל ימים אחרים, ימים של תקומה ומאבק, אך גם של יופי ותמימות הנדירים במחוזותינו כיום.
אריה דרור, אדריכל וסופר. נשוי, אב לשלושה וסב גאה. זהו סיפרו השני. סיפרו הראשון הוא 'קפה?'.