אוֹ אָז יָבוֹא הַגֶּשֶם.כִּי לֹא לְאֹרֶך זְמָןתוּכַל  לְהָכִילאֶת הֶעָנָן הַזֶּה הַכָּלוּא בְּנִשְמַתְךָ  אוֹ אָז יָבוֹא הַגֶּשֶם.וְהַלְוַאי וְיִהְיֶה זֶה גֶּשֶם קַל.גֶּשֶם כָּזֶה רַק יְנַקֶּהאוֹתָהּ מְעַט, וְאַחַרָיותִּהְיֶה קַלָּה וְאַוְרִירִית…גֶּשֶם כָּבֵד יָכֶּהוְיָכֶּה בָּהּ, לֹא יַחְמֹל.יְעַרְטְלֶנָה מִבְּגָדֶיהָ,יַחְשֹף קְרָבֶיהָוִינַקְּבָם כִּכְבָרָה.כְּשֶהוּא יִשְכַּךְ לְבַסּוֹףיִשְכֹּן בְּתוֹכָהּעָנָן כָּבֵד שִבְעָתַיִםוְהָאֲדָמָה מִסָּבִיבבּוֹצִית וַחֲלָקָה. 
שישי מאיר כותבת שירים שחושפים ברובם התמודדות עם מצוקות נפש וגוף, עליות וירידות, תיאור של נפילה וקימה, ייאוש ותקווה שאיננה עוזבת אותה.