אני רוצה לספר, המילים כאילו עומדות מאובנות ומחכות ליד חזקה.

מוצאת את עצמי חלשה, מביטה בשק המלים הנערם שעלי להעביר לבירור. 

מתייאשת, הולכת סחור-סחור, וכל יום שעובר השק כבד יותר.

אני ניגשת לשק, מתקרבת קרוב-קרוב. פוסעת אחורה ומחפשת עצה.

הדברים עוברים בחלומות, בעירבוביה, וכל זה אינו עוזר והשק הולך ונערם לשק גדול וכבד.

אולי יבוא יום ואיש חזק ירים אותו ויעביר את המלים כמשך הזרע לתוך תלמי הדפים. ופנורמה נפלאה במטה-קסם תספר את סיפורי החיים.

 

דל הדף מלספר את המתרחש בתוכנו בחיים. 

שם הספר
נפלאות החיים