פתח דבר
הטכנולוגיה הקפיצה קדימה את החשיבה. הפתיחות החברתית והנגישות למידע ולקהילה דרך המדיה, יצרו שיטפון שקשה למצוא בתוכו קרקע מוצקה. מבול של מידע שוטף דרך האינטרנט, המדיה הדיגיטלית מהירה ומרגשת ויוצרת גירוי ושינוי מתמיד. הציפייה שמערכות יחסים ינועו באותו קצב שהחיים הדיגיטליים נעים, אינה עומדת במבחן המציאות.
עידן זה מציב בפני ילדי מרקורי אתגרים רבים: עליהם לחשוב מחוץ לקופסה, לקדם מערכים חברתיים הוגנים, ללכת אל מעבר למגבלות המסורת, להילחם על צדק, לגשר על פערים בין תרבויות מתוך כבוד לשונה, לשפר את פני העולם מבחינה אקולוגית ולהמציא את העתיד.
אהבה היא מילת מפתח אצל ילדי מרקורי. הם רוצים לאהוב את העבודה, לאהוב את האנשים ולאהוב את עצמם. הם יודעים לפעול ממקום של אהבה. יחד עם זאת, מושג הזוגיות מבקש הגדרה חדשה.
הפחד לעצור ולהיקשר בחבלי המחויבות בא על חשבון הגשמה אישית. האיום של תקיעות בתוך קשר והחשש להחמיץ את הזדמנויות העתיד, משאירים את ילדי מרקורי בתהייה על עצם החיוניות של קשר זוגי ועל טיבו של הקשר הרצוי.
מה שנראה פשוט וטבעי אצל הדורות הקודמים (הגישה המסורתית של Old School) אינו "עובד" עבור ילדי מרקורי. הם רוצים לדבר, להרגיש, לצמוח, וכל זאת בלי ללכת לאיבוד או להתפשר על החלומות שלהם.
הסביבה הישנה ביקשה התמסדות ובסיס חומרי יציב. ילדי מרקורי מבקשים לעצמם שפע חומרי אך גם ביטוי אישי וצמיחה. הם שליחים של שינוי ושל אתגרים שיקדמו אותם ואת העולם, מתוך התפתחות מואצת ועשירה ברעיונות וביוזמה.
גם הגדרת היציבות השתנתה. אם בעבר יציבות הייתה צורך חיוני שהניב מסגרות לטווח ארוך והימנעות משינויים, הרי שעבור המרקוריאנים שינוי הוא דרך חיים. מסגרות אינן נמדדות בהישרדות שלהן לטווח הארוך אלא בתועלת המידית שבכוחן לתת וביכולתן לקדם למטרה. הדבר בא לידי ביטוי בבחירת מוסדות לימודים, בחירת מקצוע, השתלבות ושינויים במקומות עבודה, שינויים באזור מגורים ופתיחות ליצירת קשרים חברתיים חדשים, אישיים או וירטואליים.
יחד עם כל אלה, ילדי מרקורי רוצים להיות מאושרים. אולם אושר לא בא באריזות ומחולק לבתים רק כי תדר הגלקסיה השתנה. אושר הוא תפיסת עולם והקיום שלו תלוי בכם.
אז איך אפשר להיות בצמיחה, להגיע להישגים ויחד עם זה לאהוב ולהיות נאהבים? שאלה זו מעסיקה את ילדי מרקורי וכדי לקבל עליה מענה יש לצעוד את 21 הדרכים.
כשהלכתי לבית הספר
שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול.
אמרתי: "מאושר."
אמרו לי: "לא הבנת את המשימה."
עניתי: "אתם לא הבנתם את החיים."
{ג'ון לנון}
אפשרו לעצמכם תהליך. אל תחפש קפסולות של תודעה גבוהה, לבלוע ולהתפתח, שחררו את עצמכם מכל מה שחשבתם עד כה על אושר וקחו את הזכות לצאת למסע בן 21 הדרכים לגילוי עצמי, אהבה ותודעה גבוהה.
אתם נשמה מוארת בתוך גוף פיזי. במהלך השנים תלאות הדרך עמעמו את האור ועכשיו הזמן להתעורר, להאיר ולתת למרקורי שלכם לזרוח. 21 הדרכים להיות ילדי מרקורי מאושרים, יביאו את האיכויות המופלאות שלכם אל העולם מתוך תחושת שלמות וסיפוק, ויאפשרו הגשמה, אהבה וזוגיות.
אני מזמינה אתכם ללכת את הדרך יחד איתי.
10 נקודות מפגש עם האנרגיה המרקוריאנית
לפני שמגיעים אל 21 הדרכים המובילות להיות ילדי מרקורי מאושרים, כדאי לקרוא את 10 הנקודות ולהכיר את המקומות שבהם האנרגיה המרקוריאנית פוגשת אתכם.
בהמשך הקריאה תקבלו ארגז כלים ומשימות, כדי לאפשר לעצמכם את החיים שאתם ראויים להם, חיים של מודעות גבוהה לעצמכם ולסביבה. הכלים והמשימות יאפשרו לכם לחיות באנרגיה חיובית, באהבה ובאושר.
1. תחושת הגשמה
ילדי מרקורי פועלים מתוך תחושת שליחות ושאיפה להגשמה, ורוצים ליהנות מזה. הם מחפשים ייעוד. מבחינתם, חיים ללא צמיחה והתפתחות אינם אופציה. הם אומנם רוצים לאסוף הישגים, אבל לאלו יש ערך עבורם רק אם הם מאתגרים ומעניינים.
לעומת הדורות הקודמים, שם המעמד הכלכלי היה בעל חשיבות מרכזית, עבור ילדי מרקורי הגשמה חייבת להיות שילוב בין כסף וערכים.
ילדי מרקורי נולדים עם גישה אוניברסלית, מגיעים לתוצאות ברמה גבוהה ומפתחים רעיונות חדשניים מתוך דחף פנימי. דווקא מתוך הקושי בשייכות, הם מחפשים את קבוצת הדומים שלהם ופועלים יחד כמשפחה חלופית, בצוותים מקצועיים ובמעגלים חברתיים שהם יוצרים לעצמם. שם הם זוכים להערכה ולנראות מלאה, שעוזרת לחוויית ההתפתחות וההגשמה.
2. אינטואיציה והשראה רוחנית
המרקוריאנים נולדו עם "חוש שישי" מפותח. הם בעלי אינטואיציה רגשית, עסקית וחברתית. הם סומכים על התחושות שלהם ועל התובנות הרוחניות שהם מקבלים כהארה פתאומית. האינטואיציה מובילה אותם למקומות ולהתנסויות, וההארה הפתאומית שולחת אותם לפתח רעיונות, מוצרים חדשים ואפליקציות מתוחכמות.
ילדי מרקורי מתייחסים לחוש השישי, לתחושת הבטן, כאל חלק משמעותי בגרף הנתונים לפני קבלת החלטה. השראה רוחנית היא חוויה שמזכירה לילדי מרקורי שכוחות הבריאה עִמם. הם מבינים את קשרי הגוף והנפש, מקשיבים לקול הפנימי ומפתחים היגיון חדש שרואה קדימה ומחובר לתמונה הגדולה.
משום שהעידן המרקוריאני נוגע בחשיבה גבוהה ובאינטואיציה טבעית, ילדי מרקורי מבינים את ההשפעה שיש לתחושות ולמחשבות על התוצאות שלהם. הם מתייחסים לזרימה האנרגטית בסביבתם ונזהרים מהשפעות שליליות שעלולות לחסום את האנרגיה.
3. ערכים
סולם הערכים של המרקוריאנים גבוה. הם אכפתיים מבחינה חברתית, פעילים ליצירת עולם טוב יותר דרך מחזור, תזונה בריאה והתנדבויות. הם סבלניים אל השונה, ממעטים לסמוך על הממסד וסומכים בעיקר על עצמם ועל חבריהם.
עבורם העולם פתוח. הם מרבים לטייל, מתחברים לקבוצות עניין בינלאומיות ולבני אדם שונים. החיבור לאתרים חברתיים עוזר להם להבין תרבויות אחרות, ולמצוא בעזרתן איכויות בתוכם.
לילדי מרקורי יש תודעה אזרחית מפותחת והם מוכנים להילחם למען הצדק בכל הנוגע לזכויות אדם, ערכיות השלטון ונושאים הקשורים לאיכות הסביבה. העולם זקוק לערכים שהם מביאים ולמאבקים שעוד יגיעו. ההגשמה של ילדי מרקורי עוברת דרך יצירת עולם טוב וערכי, ויש בכוחם לפרוץ דרך לתהליכי שינוי.
4. ביטחון
המרקוריאנים נותנים אמון באנשי הצוות ובחברים שלהם יותר מאשר בממסד, או בחוקים החברתיים של הדור הקודם. הם בוטחים ביכולת שלהם להתגבר על אתגרים, מטפסים על הרים רחוקים ונוסעים מסביב לעולם כדי לעזור לחלשים.
מבחינה כלכלית הם בוטחים בכושר ההשתכרות שלהם, יש להם ריבוי מיומנויות וכושר למידה גבוה, והם לא "נתקעים" על הגדרה מקצועית מצומצמת.
ילדי מרקורי אוהבים חיי רווחה, ובדרך כלל יהיו משוחררים מהפחד להתרחק מהבית ומהמשפחה ולעמוד ברשות עצמם. את הביטחון הם רוכשים דרך עיסוק בפיתוח העצמי ורכישת ידע.
הם רוצים להשתייך לצוות ומעוניינים שיראו ויעריכו את האיכות והתרומה שלהם להשגת המטרה.
תחושת הביטחון שלהם במקום העבודה מתחזקת כאשר יש משוב כן שמאפשר להם שינויים וצמיחה, התקדמות כלכלית ואישית. ככל שרואים את הייחוד שלהם, ככל שהם מרגישים בעלי ערך עבור הארגון שבו הם עובדים, כך הם משקיעים יותר, מעזים לחשוב מחוץ לקופסה ולפעול בעוצמה ומתוך מנהיגות.
ילדי מרקורי מרגישים שהעולם פתוח בפניהם, אך הם מתקשים להתמודד עם המציאות שמלמדת שלא תמיד אפשר להגשים את כל החלומות. תחושת הביטחון שלהם נפגעת כאשר הם מרגישים "בלתי נראים", כשלא מעריכים את כישוריהם המיוחדים וכאשר יש להם הרגשה שהדברים לא נעשים בדרך הוגנת.
מול הצורך בביטחון כלכלי ותעסוקתי, עומד הקושי לקבל מרות. ילדי מרקורי מעדיפים מערכת יחסים פתוחה עם המעסיקים, מעדיפים לשוחח על דברים ולא לציית לפקודות. כאשר הם נתקלים במערכת שאין בה שקיפות ותקשורת פתוחה, הם יעזבו את מקום העבודה וכתוצאה מכך הם עלולים לסבול ממצבי רוח ירודים ופגיעה בדימוי העצמי.
הפחד העיקרי הוא להישאר מאחור בהתפתחות ולהחמיץ מידע, כולל מידע חברתי. ילדי מרקורי רוצים להיות מעודכנים בכל זמן, בין אם המידע רלוונטי להם ובין אם לא. כל התעדכנות כזאת מחזקת את תחושת הביטחון ואת ההרגשה שהם נוכחים ומשפיעים. מכנים זאת “FOMO - Fear Of Missing Out״. חרדת החמצה, חשש שמשהו קורה והם אינם יודעים. חרדת ההחמצה מחזקת את הצורך בסיפוק מידי ומגבירה את הקושי לדחות סיפוקים. הפחד מהחמצה הוא זה ששולח את ילדי מרקורי להציץ בטלפון הנייד מדי מספר דקות. כך הם נהפכים לעוקבים נאמנים של המדיה החברתית לסוגיה. הפחד דוחק להתעדכן גם בחדשות ובעניינים עסקיים בכל הזדמנות.
5. מחשוב והטלפון הנייד
מסך המחשב תופס חלק נכבד מחייהם של המרקוריאנים, הן כעבודה והן כבילוי. האינטרנט הוא מקור זמין של ידע, מידע ותקשורת. בארה"ב 80% מהקריאה נעשית דרך מסך המחשב.
לילדי מרקורי יש גישה טבעית לטכנולוגיה. הם נהנים מזמינות המידע, מהגישה לתכנים שהעולם מציע ומהשירותים הדיגיטליים. מחקר שערכה ד"ר סבינה ליסיצה מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בדק את הקשר בין שימוש באינטרנט לבין גיל הנישואים בישראל. נמצא כי הרווקים והרווקות שהשתמשו באינטרנט בחיפוש אחר מידע, נטו לדחות את גיל הנישואים בהשוואה לאלו שאינם משתמשים באינטרנט לצורך זה.
בראש סדר העדיפויות של משתמשי האינטרנט עומדים השכלה, קריירה ורצון לחוות ולהתנסות בעולם. רק אחר כך עומדת המוכנות להתחייבות למשפחה. המדיה מאפשרת חשיפה עסקית ואישית, וילדי מרקורי מרבים ליצור קשרים חברתיים וירטואליים, המקנים תחושת חיבור והערכה דרך תגובות ממוחשבות.
הרשתות החברתיות תופסות מקום מרכזי אצל ילדי מרקורי. הם אוהבים להצטלם, להודיע על עיסוקיהם ומכונים "iGen" - דור האייפון המפתח קשר מיוחד עם הטלפון הנייד שלו. דומה שדרך המסך קל יותר לייצר מערכות יחסים קרובות, והשדה החברתי הדיגיטלי הוא מרחב קיומי משמעותי עבורם, גם אם הם לא תמיד מוכנים להודות בכך.
המצלמה בטלפון הנייד מהווה תחליף לביטוי רגשות, והצילום כמוהו כתיעוד חוויה וכעדות לקיומה. השימוש בטלפון הנייד נעשה לעיתים בהיסח הדעת, תוך כדי מפגשים חברתיים, תוך כדי שיחה. מדברים על התמכרות לסרוטונין, הורמון האושר שפעילותו מתגברת בזמן השימוש בנייד, במהלך התכתבות ברשת, או כאשר מקבלים הרבה "לייק" על תמונה.
נסו לא להשתמש בטלפון במשך יומיים ותבינו למה הכוונה. מדובר בתופעה המכונה "נומופוביה", קיצור של No-Mobile-Phone Phobia. זו מתארת את הפחד להתרחק מהטלפון הנייד ומתאפיינת בסימני חרדה כאשר לא מתאפשר שימוש בו. מאמרים שפורסמו בכתבי עת לבריאות הנפש מדברים על תופעה פסיכולוגית נוספת שנקראת "סלפיטיס", שם שהתחיל בהומור והפך לנושא מחקר. חוקרים מהאוניברסיטאות נוטינגהאם טרנט באנגליה ומבית הספר תיאנגרג'אר לניהול בהודו, טוענים כי צילומי סלפי אובססיביים הם לא פחות מהפרעה נפשית, מעין כניעה לדחף להעלות דיוקן עצמי לרשתות החברתיות.
6. קריירה
המרקוריאנים רוצים להרוויח יותר ולחוות את השפע, אך הכסף אינו הגורם היחיד שישאיר אותם במקום עבודה. הם מחפשים חוויית עובד הקשורה במשמעות ובביטוי אישי, באופק לצמיחה וביכולת לגדול ולפעול.
רשתות ההגנה של העבר, כמו קרנות פנסיה, הטבות שונות ותמיכה של ועד עובדים, אינן מספקות אותם. תחושת הביטחון התעסוקתי שלהם מגיעה מהכרה באיכותם, מתחושת הוגנות במערכות היחסים בארגון ומעבודת צוות שמאפשרת להם להפעיל את כישוריהם המיוחדים.
ילדי מרקורי הם אנשים גלובליים וטכנולוגים. הם נחשפים למידע עדכני, אינם מוגבלים למדינה או לתרבות אחת, מודדים איכות ללא קשר לגזע, מין, דת ולאום, רוצים להצליח ומכבדים הצלחה של אחרים.
7. תמיכה
דומה שיחד עם הטכנולוגיה וריבוי המיומנויות, אבדה הפשטות והחיים הפכו לעניין מורכב שמבקש תרגום ותיווך. המרקוריאנים מבינים ששיחה טובה יכולה לעזור להם להתמודד ולמצוא דרכי פתרון שהם לא חשבו עליהן קודם.
בעבר המילה "פסיכולוג" התקשרה עם חוסר יציבות רגשית, דבר שיש להתבייש בו. המרקוריאנים מרגישים נוח להיעזר באנשי מקצוע כדי להשתחרר מהקונפליקטים הקשורים לחייהם, עושים ספורט, יוגה ומדיטציה למען רווחתם הרגשית, פונים למאמנים אישיים, לפסיכולוגים וליועצי התפתחות.
למרקוריאנים יש דרישות גבוהות ממערכות יחסים. הם מבקשים קשרים של שיחה, הקשבה ושיתוף, ומצפים לפרגון ללא עימותים. הם פועלים בריבוי קשרים מסוגים שונים: עמיתים, ידידים, חברים ואהובים. מבין כולם ישנם החברים הטובים, אלה שנבחרו בקפידה ואפשר לסמוך עליהם שיפרגנו ויאתגרו בצורה הוגנת.
ילדי מרקורי משתפים את החברים הטובים בהתלבטויות שלהם, אך אינם מרבים להתייעץ עם בני המשפחה הרחבה, זאת מתוך חשש שיפלשו למרחב הפרטי וינסו לכפות עליהם דרך פעולה שאינה מתאימה לתפיסת עולמם.
8. אני
המרקוריאנים בורכו בריבוי כישרונות ובאיכויות אנושיות משובחות. הם נבונים, פתוחים לדעות השונות, אינם מנסים לכפות את דרכם על הזולת ומאפשרים מרחב ביטוי לעצמם ולסביבה. הם רוצים להיראות ולהשפיע ולא יהססו להביע את דעתם הנוקבת. אין להם סבלנות לתהליכים ארוכים והם יחפשו ויציעו פתרונות חדשניים כדי "לקצר" תהליכים.
ילדי מרקורי רוצים לפעול באהבה והם מתמסרים לעשייה שלהם ולדרך שבחרו. יש להם נתינה גדולה והם עוזרים לחלשים, אך מתקשים למצוא אנשים דומים להם, מיוחדים כמותם, פתוחים ואוניברסליים.
ילדי מרקורי אוהבים פרטיות ומוכרחים שיהיה להם "ספייס", אבל הם לא יודעים כיצד להתמודד עם בדידות. לכן, אפשר למצוא אותם בקבוצות לפי תחומי עניין: "טבעונים", "תושבי שכונת פלורנטין", "הורים אחרים", "מטיילים ללא גבולות" וכדומה. השייכות נותנת ביטחון והביטחון מאפשר לאני המרקוריאני לפרוח, להיראות ולהשפיע.
"המטרה היא לא להיות טוב יותר מאחרים,
אלא יותר טוב מעצמך בעבר."
{הדלאי למה}
הצורך בביטוי עצמי, בתחושת הגשמה, יוצר דחף לשינוי ולתנועה במקומות עבודה, ומקשה על יצירת מערכות יחסים זוגיות שיכולות להתקיים לאורך זמן.
העיסוק בעצמי, ברצונות ובציפיות, בהגדרה העצמית ובצרכים הרגשיים, משאיר חלל גדול כתשובה לשאלה - איך להכניס לחיים תחום או אדם, בלי לחוש שהוא מאיים על ההגשמה ועל החופש האישי שלי?
9. מערכות יחסים זוגיות
המרקוריאנים מגלים גמישות במערכות היחסים ואינם מעודדים חלוקה מגדרית לתפקידים. נשים וגברים רוצים להיות מעורבים מבחינה כלכלית, להבין בכל תחום ולקחת חלק ביוזמות הקשורות למערכת היחסים, תחזוקת הבית והתוויית דרך חיים. חלוקת התפקידים נעשית בהסכמה ולא על פי צו חברתי.
הגברים של מרקורי מטופחים, מרשים לעצמם רגישויות ותרבות פנאי, והנשים מרשות לעצמן ביטוי והישגיות, איש ואישה על פי דרכם, ללא התחשבות במוסר הישן.
ילדי מרקורי בוחנים את מערכות היחסים הזוגיות שלהם במושגים של עומק, חופש אישי ותשוקה. הם רוצים לדבר על רגשות ולחלוק חוויות בלי לפגוע בחופש האישי ובמרחב הפרטי, ומחפשים בקשר הזוגי חוויה חיובית כוללת עם מינימום פשרות. המילה "פשרה", ששימשה את הדורות הקודמים כדי לתאר חיים זוגיים, אינה מתאימה למרקוריאנים והם מעזים לזהות פגמים וצרכים לא מסופקים, לדבר עליהם ולחפש פתרונות.
עבור ילדי מרקורי אהבה, עד כמה שהיא דבר קסום, חיוני ונפלא, אינה מספיקה כדי לייצר זוגיות ארוכת טווח. צריך להיות שם עניין, חברות ופתיחות, צריכה להיות הנאה. מאחר וגדלו על ברכי המוסר הישן, יש להם קושי ובמרבית המקרים גם חוסר רצון, ליצור מערכות יחסים דומות לקשרים שראו אצל בני הדור הקודם. הם אינם ממהרים להקים משפחה.
מוסד הנישואים, שהיה בעבר החוזה המומלץ כדי להבטיח הגנה, קרס אל מערכות חלופיות לקיום חוזה זוגי. למרות שבשיחה על המצב האידאלי, ילדי מרקורי דיברו על בית, זוג הורים וילדים שחיים יחד באושר. בחלק מהמקרים המושג משפחה אינו מחייב מגורים משותפים, הם אינם מפחדים לפרק קשרים ואינם חוששים מהורות יחידנית.
מחקרים מהשנים האחרונות קובעים כי מסתמנת עלייה בגיל הנישואים. בנוסף מסתבר כי מעל 30% מהזוגות שהתחתנו מתגרשים, וקיים אחוז עולה של רווקים ורווקות. שני שליש מהזוגות בניו יורק חיים בזוגיות ללא נישואים, ואלה שמתחתנים עושים זאת בגיל מאוחר יותר מהדורות הקודמים.
10. הורות
בעידן מרקורי, הורות היא תהליך שוויוני. שני בני הזוג רוצים להיות מעורבים ושותפים שווי זכויות וחובות בכל הנוגע לגידול הילדים. השיקול הכלכלי, הזמן הפנוי והרצון האישי הם הגורם הקובע את חלוקת המטלות. כל אחד מהצדדים יכול לנקות, לבשל או להיות אחראי על שיעורי הבית של הילדים, בעוד הצד השני תורם את חלקו במטלות הנוספות.
המרקוריאנים רוצים זוגיות אחרת והורות אחרת מזו אשר בה הם גדלו. עבורם זוגיות היא מערכת שוויונית, כזאת שקיימת בה סמכות הורית מספקת לכל אחד מבני הזוג, שתאפשר לחנך את הילד להיות אדם חברותי, יצירתי וחופשי.
כהורים, ילדי מרקורי מבינים שהילד שלהם הוא נשמה שבאה לעולם עם איכות להגשמה, עם חוויה שעל הנשמה לעבור, והם רוצים לאפשר זאת באווירה חיובית.
הורות מעולם לא הייתה עניין פשוט, ודומה שגם עבור ילדי מרקורי זאת מטלה מורכבת. הם קשובים לצרכי הילד ומשתדלים להבחין בייחוד שלו ובכישוריו. מרכיבים כמו תזונה בריאה, סגנון דיבור שמתחשב בצמיחה הרגשית של הילד, חשיפתו לתחומי עניין רחבים והתייחסות לתהליכים שהוא עובר, הם חלק מהמאפיינים של ההורות החדשה.
מחקרים מראים שריצוי ופיצוי הילד בכל פעם שהוא מביע אי שביעות רצון, בוכה או מתלונן, עלולים לפגוע ביכולת העתידית שלו להתחשב בזולת, לדחות סיפוקים, להתגבר על מצוקות ולבנות בתוכו יציבות שתשרת אותו כאדם בוגר.
פרופ' צבי לם, שחקר את השינויים בגישות החינוכיות, כתב באחד ממאמריו באסופה "לחץ והתנגדות בחינוך": "מאות מחקרים שבחנו את הדור שגדל על ברכי המתירנות הופתעו לגלות שכס המלוכה שהוענק לילד לא הפך אותו לחופשי, לעצמאי, ליצירתי, לאדם המאושר המיוחל. הסרת הגבולות והמגבלות, במקום לשחרר את הילד, הולידה דימוי עצמי נמוך, נשירה ממסגרות, אלימות, שימוש בסמים וביטויי מצוקה רבים נוספים... הסתבר שלא די בהורה אוהב, תומך, מבין ומעודד - הילד זקוק גם למורה דרך שניתן לסמוך עליו ולכבד אותו. דימוי עצמי חיובי לא נבנה רק מהשבחים שההורה מרעיף אלא גם מהתמודדות עם אתגרים התפתחותיים שהחיים מזמנים".
לאחר שקראתם את 10 הנקודות, אתם יודעים שאתם מרקוריאנים. כאשר המרקורי הפנימי שלכם מרגיש שלם, הזרימה אל היקום מדויקת וכך גם ההזדמנויות שמגיעות לנתיב שלכם.
כדי שזה יקרה, כדי שתוכלו להרגיש את הקסם המרקוריאני שלכם, צריכה להיות בכם שמחת חיים וחווית הגשמה, שלום פנימי והשלמה עם העולם החיצוני. לצורך זה נסללו 21 הדרכים.
"אדם שמצא את עצמו, כבר לא יאבד בעולם הזה. ומי שהבין פעם אחת את האדם שבקרבו, מבין את כל האנשים."
{סטפן צוויג}
גישה חיובית לנוכח אתגרי החיים תסייע לאיכות המרקוריאנית להתעורר. נדרשות לכך התבוננות, עצירה לצורך הפקת לקחים, תנועה לחידוש מטרות, ונדרש חישוב מסלול מחדש בהתאם לתוצאות. ההתבוננות היא פנימה והחוצה. הפנימי יוצר אנרגיה שמוקרנת החוצה, והחיצוני מגיב לאנרגיה שלכם. הפנים מתרגם את החוץ ומעלה תגובה, החיצוני שולח אנרגיה בהתאמה. זהו הדהוד מתמיד.
תסמכו על האנרגיה. כשתהיו בחוויית חיים חיובית יתעורר בחייכם "אפקט הרוזמרין", שימשוך אליכם את גל ההזדמנויות בכל תחומי החיים ויזמן גם את האנשים הנכונים לכם.
