הקדמה להורים
את דמותו של הגאון הגדול, הראשון לציון, מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, הכירו אנשי ירושלים מזה עשורים רבים.
"הרב אליהו" — הזכירו את שמו ביראת כבוד, "הרב אליהו" — חלו למשמע שמו.
הגאון הגדול, הרב מרדכי אליהו, נולד בין חומותיה של העיר העתיקה. אביו, הגאון המקובל רבי סלמאן אליהו, היה תלמידו המובהק של רבנו יוסף חיים, ה"בן איש חי" ומחבר הספר "כרם שלמה" על "עץ חיים".
כבר בגיל צעיר, בעודו נער כבן אחת עשרה, התייתם הרב מרדכי אליהו מאביו. חייו לא היו קלים. מעבר לתחושת האובדן העצום, נותרה המשפחה ללא משענת כלכלית. בלית ברירה, למרות אהבתו העזה לתורה, נאלץ הנער מרדכי לסגור את הספר ולצאת אל השוק, למכור כעכים ולסייע בפרנסת הבית.
בשוק פגש אותו הגאון העצום רבי עזרא עטיה, ראש ישיבת "פורת יוסף". רבי עזרא עטיה ראה בעיני רוחו את עתידו של הנער הצעיר. "בוא עמי אל הישיבה, ואני אדאג לפרנסת אמך האלמנה!" אמר לו.
ואכן, הנער מרדכי אליהו חבש את ספסלי ישיבת "פורת יוסף" והחל ללמוד בשקיקה עצומה, כפי שלמד קודם לכן, בין כתלי התלמוד תורה.
"עדיו לגדולות!" אמר עליו רבי עזרא עטיה, ולא טעה אפילו כחוט השערה. הנער מרדכי אליהו התבלט בין חבריו בהתמדה, בלימודי עיוני ומעמיק ובשקידה נוראה. במשך שמונה עשרה שעות ביממה היה צמוד אל הגמרא מבלי לנוע ימין ושמאל.
כבר בעודו נער הכירו זקני הדור בגדולתו וכיבדוהו כפי שמכבדים זקן ובקי. תלמידיו של ה"בן איש חי" קמו מפניו ונהגו בו כבוד רב.
שנים מועטות חלפו, והרב מרדכי אליהו הוסמך להוראה ולרבנות, ובהגיעו לגיל עשרים ושש כבר עבר את מבחני הדיינות בהצטיינות! כך היה לאחד הדיינים הצעירים ביותר בארץ ישראל, מאז ועד היום.
שמו של הרב מרדכי אליהו כדיין חריף הלך לפניו, ודיינים מנוסים וותיקים נועצו בו ושטחו בפניו את ספקותיהם.
אולם לא רק בתחום ההלכה והדיינות יצא שמו של הרב מרדכי אליהו לשם ולתהילה. קדושתו, חסידותו ופרישותו, היו לשם דבר. ה"בבא סאלי" קירב אותו אליו מגיל צעיר, ולמד עמו בחברותא בלילי שבת עד אור הבוקר.
תלמידיו של רבנו הבן איש חי זיע"א וזקני ראשי ישיבת "פורת יוסף" ביקשו, כי הרב מרדכי אליהו יעסוק בטהרתם ובקבורתם לאחר מלאת ימיהם ושנותיהם.
שמשו של הרב מרדכי אליהו זרחה בשמי רום, אולם הרב, בקדושתו ובצניעותו, ביקש לברוח מן הכבוד ומן הפרסום. המוני ישראל נהרו אחריו לבקש עצה ותושיה, לשאול הלכה ולקבל הוראה, אולם הרב חמק מכל זאת בענוות חן טהורה.
אלא שחזקה עליו מצוותם של גדולי הדור, רבותיו הקדושים, ליטול עליו את תפקיד ה"ראשון לציון" ורבה הראשי של ישראל.
מינויו לתפקיד הנכבד חולל מהפכה של ממש. הרחוקים התקרבו, והרחוקים התקרבו עוד יותר. הרב, במאור פניו, בקדושתו ובחסידותו, רומם את רוחו של הציבור, השפיע עליו מתורתו ומאהבתו, ורבבות יהודים קיבלו על עצמם חיזוק איתן, הם ובניהם אחריהם, בזכותו.
מתוקף מינויו לכהונת ה"ראשון לציון" לאחר כהונתו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, היה הרב נתון פעמים רבות בעין הסערה. אנשים מן השורה התיימרו לפרש את חילוקי הדעות ההלכתיים בין גדולי הדור, והכניסו עצמם לסכנה של ממש, כמאמר התנא באבות (ב, ט"ו): "והוי זהיר בגחלתן שלא תיכווה". אש המחלוקת בערה סביב, על אף שענקי הדור עצמם נחלקו לשם שמים, כבית הלל ובית שמאי בשעתם.
הרב מרדכי אליהו היה הרב של כלל ישראל. בפתח ביתו הצנוע, כמו גם בשערי בית מדרשו, המתינו המונים לבואו. רבים מהם היו רבנים ומורי הוראה, שביקשו להיעזר בכוח עיונו העמוק של הרב, שכל התורה היתה פרושה לפניו. אחרים היו מקובלים בעלי שם, שביקשו לשאוב מתורת הסוד שהיתה גלויה לפניו. אולם רבים אחרים באו להתברך ולהיוושע.
הרב היה מאזין במאור פנים, באוזן קשובה, ומברך בחום. והברכות עשו פירות ופירי פירות. חולים קמו ממיטת חוליים, עקרות נפקדו, ובתים רבים ניצלו ממצבים קשים.
רוח הקודש לא הופיעה בבית מדרשו של הרב, רוח הקודש בקעה מגרונו בכל שעה ושעה.
כך הקים הרב מרדכי אליהו — מי שנמנה בצעירותו על חברי "ברית הקנאים", ששמה לה למטרה להעמיד את חומות הדת על תילה — את חומותיה של היהדות בארץ ובעולם.
מוסרו הנוקב לצד חיוכו הקורן, יראתו הטהורה וגאונותו בתורה, עיונו העמוק ושכלו החד, אהבת ישראל שבערה בליבו ודעת ה' שמילאה את כל ישותו, היו לנו למשען ולמשענה.
נבואתו של המורה, ראש הישיבה, התקיימה במלואה: "עוד יהיה הנער לגדול הדור, פאר הדור והדרו!"...
עשרים וחמישה הסיפורים שלפניכם אינם אלא מעט מן המעט, קצהו של ההר הרם והנישא, ממסכת חייו המופלאה של הגאון הקדוש, הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.
אולם הם משקפים את מסלול חייו של מופת הדור והדרו, ובד בבד סוללים את הדרך בפנינו, להתעלות ולהתקדש במסילה העולה בית אל.
וכאן המקום להודות לבורא עולם על שסייע בידי עד הלום, ובפרט בכל הקשור לחינוך ילדי ישראל ברוח ישראל סבא. במה אקדם ה', איכף לאלהי מרום, על כל הטובה אשר גמלני עד כה?
אודה מאוד לעוסקים במלאכה, העומדים לימיני במים רבים. ראשית אשגר ברכות תודה והערכה לעורך החשוב ידידי עוז הרה"ג שאול עובדיה פתיה, על עריכת הלשון המקצועית בחן מיוחד. כן אודה למי שמסייעת בעדנו בכל ספרינו, מגיהת הלשון והניקוד המקצועית הגב' נעמי פרבשטיין. חופניים של תודה והערכה לנקדנית והמגיהה הגב' צביה לוי. תודה מיוחדת מקרב לב נתונה לידידי היקר והחביב ונוגה לו סביב, הצייר האומן אבישי חן על הציורים המלאים בחן ובאיכות שאינה מתפשרת. אודה בזאת לגרפיקאית והמעצבת ידי אומן הגב' אסתר גרינבוים על עימוד הספר ועל עיצוב העטיפה. כן אודה לידידי היקר והחשוב הרב משה סרוסי הי"ו על שסייע בעדי בהשאלת ספריו הרבים על הרב זצוק"ל.
ואחרית דבר אודה לנוות ביתי היקרה והמסורה מנב"ת נעמה תחי', העומדת לצידי, תומכת ומסייעת בכל מלאכת הקודש, ונוטלת על כתפיה את עול הבית וגידול הילדים בתבונה ובדעת רחבה. יזכנו ה' לראות נחת מכל עמלנו, אמן.
אברהם אוחיון
מנחם אב, התשע"ד
