נִפְרָדִים מֵהַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל


טֶרֶם חָלְפָה לָהּ שָׁנָה מִיּוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל מוֹהֲרָא"ש, וְהַלֵּב מְסָרֵב לְהַאֲמִין, הַמֹּחַ מְסָרֵב לְעַכֵּל, וְהָעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, כָּל אֵימַת שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מֻזְכָּר עַל הַשְּׂפָתַיִם. הַצַּדִּיק מִיַּבְנְאֵל, שֶׁסִּמֵּל בְּאֹרַח חַיָּיו יוֹתֵר מִכֹּל אֶת הַפְּעִילוּת הָרוּחָנִית הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, אֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הַבִּלְתִּי נִדְלֵית לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ אַהֲבָה עֲצוּמָה, מִתּוֹךְ תַּבְעֵרַת אֵשׁ שֶׁל תּוֹרַת בְּרֶסְלֶב, עַל פִּי מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב וּמִשְׁנַת תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבְראֹשָׁם רַבִּי נָתָן.


הַאֻמְנָם?! הַאִם כָּבָה לַפִּיד הָאֵשׁ אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּחֲנֶה?!


אָכֵן, הַצַּדִּיק עַצְמוֹ הִתְבַּטֵּא כָּל יָמָיו אוֹדוֹת יוֹם הַמִּיתָה בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. הוּא לֹא יָרֵא אֶת הַמָּוֶת, וְלֹא אֶת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. עֹז וְהָדָר הָיָה לְבוּשׁוֹ, וְהוּא הִתְבּוֹנֵן בַּמָּוֶת בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה, כָּךְ הִתְבַּטֵּא פַּעַם, מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה הֵחֵל לְהָכִין עַצְמוֹ לְיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן...


אוּלָם אָנוּ, הַאִם גַּם אָנוּ הָיִינוּ מוּכָנִים לְכָךְ?! כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא! אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַאֲמִין, שֶׁלִּבּוֹ הָעֲנָק שֶׁל מוֹהֲרָא"ש, הַלֵּב הַמֵּכִיל אֶת כָּל צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יֶחְדַּל מִלִּפְעֹם...


אִישׁ מֵאִתָּנוּ לֹא רָצָה לְהַאֲמִין, שֶׁמֹּחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל מוֹהֲרָא"ש — אֲשֶׁר הָיָה גָּדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבַחֲסִידוּת — יִסְתַּלֵּק מֵעִמָּנוּ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים.


הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים הַלָּלוּ, שֶׁסִּפְּקוּ תְּשׁוּבוֹת לִמְאוֹת אַלְפֵי שׁוֹאֲלִים, הַמֹּחִין הַכַּבִּירִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵכִילוּ אֶת צָרוֹת הַפְּרָט וְהַכְּלָל. הַמֹּחִין הַלָּלוּ, שֶׁהִתְחַיְּבוּ לִלְמֹד כָּל סֵפֶר שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָיו, מִכְּרִיכָה לִכְרִיכָה, בְּעַמְקוּת וּבְעִיּוּן, בְּאַהֲבַת תּוֹרָה בּוֹעֶרֶת וְיוֹקֶדֶת. הַמֹּחִין הַלָּלוּ הָלְכוּ מֵעִמָּנוּ, וְלֹא נִזְכֶּה לָשׁוּב וּלְהִתְחַמֵּם לְאוֹרָם, עַד יָקִיצוּ יְשֵׁנֵי עָפָר.


כַּאֲשֶׁר נָפַל מוֹהֲרָא"ש לְמִשְׁכָּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, קָרְעוּ הֲמוֹנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלּוֹת לְהַחְלָמָתוֹ. וְהַתְּפִלּוֹת נַעֲנוּ. כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים הֶחֱלִים מוֹהֲרָא"ש וְשָׁב לְהַנְהִיג אֶת עֲדַת בֵּית יִשְׂרָאֵל. אוּלָם בְּחָלְיוֹ הָאַחֲרוֹן, נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ וְעָלְזוּ בְּבוֹא אֲלֵיהֶם נֶפֶשׁ נָקִי וְצַדִּיק, וְאָנוּ נִשְׁאַרְנוּ גְּדוּשִׁים וּמְלֵאִים בִּתְחוּשַׁת יַתְמוּת כּוֹאֶבֶת וְצוֹרֶבֶת.


אַךְ בַּל נִטְעֶה. מוֹהֲרָא"ש אָמְנָם נִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אוּלָם רוּחוֹ הַגְּדוֹלָה עוֹדֶנָּה חַיָּה וּמְפַעֶמֶת בְּקִרְבֵּנוּ. עַשְׂרוֹת אַלְפֵי תְּשׁוּבוֹתָיו, מְאוֹת חִבּוּרָיו, רִבְבוֹת חֲסִידָיו הָאֲדוּקִים הַמְשַׁמְּשִׁים כִּנְצִיגֶיהָ הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת, עַשְׂרוֹת בָּתֵּי מִדְרָשׁ 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' הַפְּזוּרִים בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל כֻּלָּנָה קְהִלַּת קֹדֶשׁ 'הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ' בְּעִיר בְּרֶסְלֶב יַבְנְאֵל עַל כָּל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ וְהַחֶסֶד הַפּוֹעֲלִים בְּקִרְבָּהּ, כָּל אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת יְרוּשָׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה, הָעוֹמֶדֶת לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.


וִיהִי רָצוֹן, שֶׁנִּזְכֶּה לָקַחַת חֵלֶק בְּכָל מִפְעָלָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַכַּבִּירִים, וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, עֲדֵי בִּיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.


הַכּוֹתֵב בִּתְפִלַּת מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי.


אברהם אוחיון