אחרי שכבר הוכיח בספריו הקודמים שהוא יודע לגשר ולחבר בין לבו - הגועש והרועש, העשיר, והמלא בתום, חמלה וחום - לבין שכלו החד, הקר, היודע להבחין בניואנסים דקים ובתופעות חובקות עולם, גם הפעם, בספר שיריו השלישי "משחק הפלנטות", מביא לנו דב בהט ספר מלא וגדוש בשירים שיודעים לדגדג את הלב והמוח גם יחד:
"מַשְׁאֵבָה בְּגֹדֶל אֶגְרוֹף / מַזְרִימָה בַּגּוּף דָּם, / אַהֲבָה, שִׂנְאָה, קִנְאָה / יְדִידוּת וּשְׁאַר נוֹזְלִים חַמִּים."
"משחק הפלנטות" מביא לנו צער על אהבות שחמקו, חשבון נפש לנוכח בחירות וטעויות, זיכרונות מתוקים, וגם כאלה שפחות. אחרי שבהט פותח לפנינו את עולמו הפנימי הוא מוביל אותנו החוצה, להתפעל מפלאי הבריאה, מכלבים, מפרחים, מעונות השנה וממשחק הפלנטות בשמים. ובסוף עוד יש לו כוח לחזור איתנו לשירים שעוסקים בחברה האנושית, ובזו הפרטית שלנו כאן בארץ ישראל; מיצירות אמנות לבלופים הגדולים של מומחי השיווק - כולם מוצאים את מקומם בין שיריו.
ולדברי פרופ' גבריאל מוקד: "בהט אינו קהלת – הוא לא מנסה לחנך אותנו, והוא אינו שוקע למרירות שתוקפת לפעמים אנשים המתקרבים כבר לגבורות. במקום אלה הוא מציע לנו מבט חכם, רגיש, פואטי, על המציאות. מבט של מי שמכיר את העולם ובעצם כבר יכול לו."
