הקדמה
כיצד לעיין במדריך ולהישאר בחיים
ברוכים הבאים לעולם החברתי המרתק של תינוקות, עולם שחלקו סמוי מעינינו.
המדריך שלפניכם עוסק ביכולות החברתיות הראשוניות שאיתן נולד תינוקכם, וכיצד אפשר לזהותן ולפתחן בשנת החיים הראשונה.
הידע המוצג במדריך מבוסס על שנים של לימודים וצפייה בתינוקות ובילדים בגיל הרך, שנים של קשר אישי ומקצועי עימם, ייעוץ והדרכה להוריהם והדרכה לאנשי מקצוע.
המדריך מבוסס על תפיסת העולם שההורים הם האנשים החשובים ביותר להתפתחות התינוק, ובידיהם כוח עצום להנחות אותו לחיים חברתיים, חיים של סיפוק, הגשמה ותרומה לסביבה ולחברה כולה.
כהורים לתינוקות אתם מטבע הדברים שמחים ומתרגשים, אך גם עייפים וטרודים ושקועים עד צוואר במחזור אינסופי של אוכל־קקי־שינה. בדרך כלל אתם גם מוקפים בבני משפחה ובחברים מנוסים, כולם מומחים ושופעי עצות לרוב.
אם בדרך נס מתפנה לכם שעה גנובה של הרפיה למוח העייף, הדבר האחרון שבא לכם לעשות הוא לקרוא, ועוד מדריך לטיפול בתינוקות. הדבר האחרון שבא לי לעשות הוא להוסיף שורה ברשימת המטלות האינסופיות שלכם ולהלאות אתכם בעוד ועוד טיפים, עצות ומחקרים אקדמיים.
מטרתי הפוכה בתכלית: שבכל פעם שתרצו לדעת ולהבין יותר מה עובר על התינוק שלכם (ועליכם), או בכל פעם שתתעורר אצלכם שאלה או דילמה בנושא התקשורת שלכם עם התינוק, תוכלו לפתוח את המדריך בפרק הרלוונטי ולדלות ממנו את העצה המתאימה.
הניווט במדריך פשוט וקל: שמונה הפרקים הראשונים בנויים על פי שלבי ההתפתחות החברתית של התינוק. שני הפרקים האחרונים עוסקים בהבדלי מזג בין תינוקות וביכולת שלהם להיות אמפתיים.
מבוא
בהרצאותיי בפני הורים אני שואלת אותם שאלה פשוטה: מתי לדעתכם ילדים מתחילים להיות חברותיים? התשובות שאני מקבלת, ותמיד בטון מהוסס, הן: שלוש שנים? שנתיים? שנה? שלושה חודשים? כשאני דוחה בנימוס את כל ההצעות, ואחד המשיבים מציע בזהירות: חודש? הוא מקבל שלוש נקודות על ההצעה, אף שהוא טועה.
התשובה הנכונה היא: מלידה!
כן, כל תינוק יוצא לאוויר העולם מצויד בערכה ראשונית של יכולות חברתיות המסייעות לו להתחַבּר לבני אדם אחרים. בתחילת דרכו בעולם יכולות אלה משמשות אותו ליצור קשר עם המבוגרים המטפלים בו. בהמשך חייו הן ישרתו אותו ביחסיו החברתיים עם ילדים אחרים.
סיפרו לנו שילדים רוכשים את יכולותיהם החברתיות בטבעיות - מנסים וטועים, תועים ותוהים, עד שהם לומדים. אולם מתברר שכיום, בעידן המסכים, ילדים זקוקים להכוונה ולהדרכה בתחום החברתי אולי אף יותר מאשר בתחומי התפתחות אחרים.
אנחנו מניחים שאם נגדל את ילדינו באהבה, ברכות, בהבנה ובתשומת לב, הם ינהגו כך ביחסיהם עם ילדים אחרים. זהו תנאי הכרחי, אך לא מספיק. חשוב שילדים יגדלו בסביבה אוהבת, מקבלת ומעודדת, אבל ילדים שמורגלים ביחסים של אהבה, קבלה ועידוד עם הוריהם, לא בהכרח ידעו ליישם אותם עם בני גילם, משום שקיימים הבדלים בין מערכת היחסים בין הורים לילדים לבין מערכות היחסים הנרקמות בין ילדים. לכן להורים תפקיד מרכזי בליווי תהליך ההסתגלות של הילד לחברת בני גילו, במסגרת החינוכית ומחוצה לה.
לסביבה השפעה רבה על ההתפתחות החברתית של ילדים צעירים. בעבר גדלו ילדים במשפחות גדולות או ביישובים קהילתיים ולא נזקקו לסיוע הורי כדי ללמוד להיות חברותיים. כיום, רוב הילדים גדלים במשפחות עירוניות, והוריהם עובדים שעות ארוכות. ילדים מבלים שעות רבות בבית (בעיקר מול מסכים) ומתרועעים פחות ופחות עם ילדים אחרים, ולכן הם זקוקים לסיוע רב יותר ברכישת יכולות חברתיות.
המדריך שלפניכם מציע כלים שיעזרו לכם להתבונן בתינוק שלכם, להבינו ולהגיב אליו באופן שיקדם אותו מבחינה חברתית כבר בשנתו הראשונה. המיומנויות שתקנו לו ישרתו אותו במהלך כל חייו.
המדריך נכתב במיוחד עבורכם ועבור התינוק שלכם, על סמך התנסויותיי עם תינוקות רבים ושונים. הוא יאפשר לכם להבין מיהו התינוק שלכם בתחום החברתי. היו סבלניים, וכך תוכלו לתמוך בו ללא ציפיות מוקדמות, שעלולות להלחיץ אותו וגם אתכם.
במדריך שילבתי במשורה ידע מגוון מתחום המחקר על תינוקות, שהתפתח מאוד בעשורים האחרונים. את רשימת המקורות תמצאו בסופו של הספר. פירוט רב יותר של המאמרים תוכלו למצוא באתר המיועד להורי תינוקות
www.adabecker.com.
חשוב מכול: אל תהססו להתנסות ולהתאים את הידע לצרכים שלכם ושל התינוק שלכם. כך תהיה לכם השפעה בתחום החברתי של ילדכם, שתורכב מהרבה מעשים קטנים, פשוטים אך משמעותיים. במהלך הקריאה כתבו הערות, מחשבות ושאלות, וכן דוגמאות ורעיונות חדשים שעולים בדעתכם. הם יסייעו לכם בתהליך ההפנמה והיישום.
עם צאת המדריך לאור בוודאי ישאלו אותי הורים רבים: "לא נראה לך שקצת נסחפת? בקרוב לא נוכל לגדל ילדים בלי מדריך! הרי הנושא החברתי הוא טבעי וברור כל כך". לא אוכל אלא לענות שהייתי שמחה לו היה לי מדריך כזה כשגידלתי את שלושת בניי. דברים רבים כל כך פספסתי בגלל אי־ידיעה. בזמני, האורים והתומים היה ד"ר ספוק, והוא ממש לא הספיק, בייחוד משום שלא ידע דבר על התחום החברתי. בעצם הוא לא ידע כלל שהתחום החברתי הוא מרכיב בחייהם של תינוקות.
הערה בנוגע למינוחים
במדריך השתמשתי בשלוש הגדרות גיל:
תינוק - מלידה ועד שנים-עשר חודשים.
פעוט - תינוק שמתחיל לצעוד את צעדיו הראשונים עד סיום שנת החיים השנייה.
ילד - החל מגיל שנתיים.
מגדר: הספר כתוב לרוב בלשון זכר (תינוק, פעוט, ילד) - הכוונה היא לבנות ולבנים כאחד.
הערה בנוגע לגילים המצוינים במדריך
המדריך שלפניכם בנוי על פי רצף ההתפתחות של התינוק, ולעתים קרובות אני מציינת את הגיל הממוצע שבו רוכש התינוק מיומנות מסוימת. בין תינוקות קיימים הבדלים גדולים בקצב ההתפתחות, ולכן התייחסו לציוני גיל אלה בזהירות.
פרק 1
מה מאפיין את הילד החברותי?
יש לו רעיונות למשחקים, וילדים אוהבים לשחק איתו.
יודע לעניין ולהשפיע על ילדים אחרים.
פותר בעיות ביצירתיות וביעילות.
יודע לשתף פעולה עם ילדים אחרים.
חי בשלום עם כולם וממעט להיכנס לעימותים.
יודע לבטא את רגשותיו; מזהה ומגיב לרגשותיהם של ילדים אחרים.
למה חשוב להיות חברותיים?
נו, באמת, שאלה מטופשת, לא? למה חשוב שילדים ילמדו לדבר, להתנהג, להתחשב, או בקיצור להיות בני אדם? אבל מעבר למובן מאליו, אנו יודעים מניסיוננו שילדים חברותיים הם הילדים האהובים או המקובלים בחברה, ושחברותיות היא מרכיב מכריע בהצלחה בכל תחומי החיים. היכולות החברתיות שנרכשות בילדות ניכרות בחיים הבוגרים. אנשים חברותיים בדרך כלל מצליחים בחיים - בחברות, בזוגיות, בעבודה, במשפחה - יותר מאחיהם המופנמים.
מחקרים רבים מצביעים על כך שאדם חברותי הוא אדם שיודע לקיים קשרי גומלין עם אחרים, כלומר לרדת לסוף דעתם, להבין את תחושותיהם ואת מניעיהם - ולהשתמש בכל אלה כדי לקדם את מטרותיו ולהיטיב עם הסובבים אותו.
נוכחתי בכך בשנותיי הרבות במחיצת ילדים בגיל הרך. שם, בארגז החול, ראיתי כיצד מתנהגים ילדים חברותיים, ומה קורה לילד שמתקשה לרכוש את הכישורים החיוניים הללו, ועל כך כתבתי בספרי לגדל ילד חברותי.
תשאלו - אם אכן נולדנו עם כישורים חברתיים, למה עלינו ללמוד להיות חברותיים?
אני משיבה לכך בדוגמה מעולם השפה: נולדנו אמנם עם תשתית ראשונית של שפה, אבל כילדים אנו זקוקים לחשיפה ולאינטראקציה שפתית מגוונת ועשירה עם המבוגרים שסביבנו, כדי שנצליח לרכוש את השפה על כל מאפייניה ושימושיה.
להיות חברותי זה כמו לרכוש שפה חדשה - השפה החברתית. בדיוק כשם שילדכם לומד מכם את השפה העברית, כך הוא לומד מכם את השפה החברתית.
ככל שפה, גם "שפת היכולות החברתיות" היא לשון מורכבת בעלת תחביר ודקדוק משלה. נדרשת מיומנות רבה כדי לשלוט בה. ככל שתקדימו ללמד את ילדכם, כן ייטב. מי שלא רכש את השפה החברתית בגיל צעיר מאוד, יתקשה ללמוד אותה בהמשך חייו.
האם בתחום החברתי "הזמן עושה את שלו"?
התחום החברתי, החשוב כל כך, הוא גם תחום ההתפתחות הפגיע ביותר, משום שהוא מושפע לא רק מקשיים בתחומי התפתחות אחרים (כמו שפה ודיבור, מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה, חשיבה, קשיי קשב וריכוז, בעיות רגשיות), אלא גם משינויים בתנאי החיים של הילד (גירושים, מעבר דירה, לידת אח חדש, מעבר לגן חדש). כל אלה מחוללים טלטלה רגשית ועלולים לפגוע, בטווח הקצר או הארוך, בהתפתחותו החברתית של הילד.
ככל שנקדים לציידו בכלים חברתיים יעילים, כך הוא יצליח להתמודד עם מצבי חיים שונים ומשתנים ולהשתלב מבחינה חברתית. אם אתם מבחינים באיחור או בקושי ברכישת השפה החברתית, פנו בהקדם לקבלת הדרכה. זכרו, בתחום החברתי הזמן לא תמיד עושה את שלו.
לא במקרה נקראות שנות החיים הראשונות עד גיל שש "הגיל הרך": ככל שהילד צעיר יותר, כך גדלה היכולת שלכם כהורים לעצב את אישיותו ולסייע לו אם מתגלה קושי התפתחותי.
האם יש קשר בין התחום החברתי לשאר תחומי ההתפתחות?
אחד הדברים המופלאים בהתפתחות התינוק הוא האופן שבו כל תחום התפתחות מושפע מתחומים אחרים ומשפיע עליהם. למשל, הקשר הרגשי שמתפתח בין ההורה לתינוק מזין את התפתחותו המוטורית של התינוק: הוא עוקב במבטו אחר ההורה וכך הוא לומד לשלוט באזור הצוואר. זהו מעין מעגל קסמים שבו מערכת אחת מפרה ומפתחת את המערכות האחרות.
במדריך זה אני מדגישה בעיקר את התחום הרגשי־חברתי, אבל כל אינטראקציה קצרה בין הורה לתינוק, כל חיוך, צליל, היענות, הם מזון חיוני למוח המתפתח, ובכולם ניכרת השפעה הדדית: למשל, הדרך שבה אתם מחזיקים את התינוק בעת האכלתו מגדירה את חוויית האכילה עבורו ומשפיעה על תגובתו אליכם, וכך גם על האופן שבו אתם תופסים את הסיטואציה. ההשפעה החזקה שיש לתינוק על ההתנהגות שלכם מטביעה חותם עמוק ביחסים ביניכם ובינו וממלאה תפקיד חיוני בהתפתחותו.
