פתח דבר
אני שמח להגיש בפניך חוברת זו מסדרת 'יהדותון' – מדריך מקיף ועכשווי לחיים יהודיים.
בסדרה זו נערוך 'היכרות ראשונה' עם מושגים והלכות ביהדות כשהם מונגשים בסגנון קולח ופשוט - תוך שמירה על כל פרטי ההלכה.
המושגים ההלכתיים קיבלו הסבר קצר וקולע, והטקסט כולו מנוסח בשפה ברורה, מודרנית ומובנת.
אני רוצה להודות לצוות הכותבים, המנגישים, המגיהים והעורכים, שבלעדיהם לא היתה סדרה זו רואה אור עולם, וכמובן לאלוקים שבכוחו והשראתו התחיל והושלם פרויקט זה.
בחוברת זו נערוך היכרות עם חגי פסח ושבועות ומה שביניהם ונכיר מעט גם את חודשי הקיץ ביהדות. נלמד על הרקע ההיסטורי של הימים, את טעמי המנהגים השונים, ובעיקר: נדע באופן ברור מה עלינו לעשות, מתי ואיך.
הרב שמואל ביסטריצקי
סביון
חודש ניסן - תעודת זהות
נִיסָן הוא החודש השביעי בלוח השנה העברי שמתחיל בחודש תִּשְׁרֵי, ובו 30 ימים. "ניסן" בתרגום לעברית פירושו ניצן, שפריחתו באביב. ניסן הוא גם מלשון נֵס, מתאים לחודש שבו נעשו ניסים לעם ישראל.
בתנ"ך מוזכר ניסן בתואר הַחֹדֶשׁ הָ"רִאשׁוֹן" או "רֹאשׁ חֳדָשִׁים", כיון שבו יצאו בני ישראל מגלות מצרים. מפני חשיבותו של אירוע מרכזי זה בתולדות עם ישראל, ניתן לחודש ניסן מעמד של "החודש הראשון". שם נוסף המופיע אף הוא בתנ"ך הוא "חֹדֶשׁ הָאָבִיב", שכן ניסן חל תמיד בעונת האביב.
ישנה דעה בתלמוד לפיה העולם נברא בחודש ניסן ולא בחודש תשרי.
ניסן הוא גם החודש שבו תהיה הגאולה: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ (ממצרים), וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל".
ניסן הוא החודש שבו חל חַג הַפֶּסַח, ובו מתחילים לספור "סְפִירַת הָעֹמֶר".
ממנהגי חודש ניסן
• בכל החודש לא אומרים בתפילה את קטעי ה'תַּחֲנוּן', היות ורוב ימי חודש ניסן הם ימים מיוחדים או ימי חג. (לפירוש המונח 'תַּחֲנוּן' - ראה חוברת 'יַהֲדוּתוֹן - בית הכנסת והתפילות').
• מיד לאחר חג פורים, יש להתחיל ללמוד את הלכות חג הפסח.
• על מנת שיהיה לנו תיאבון לאכול מצות בלילה הראשון של החג ("ליל הסדר"), לא אוכלים מצה מכל סוג שהוא במהלך 30 הימים שלפני פסח.
• לאחר יציאת מצרים, כשהיו בני ישראל במדבר, הביאו נְשִׂיאֵי השבטים קורבנות מיוחדים בתחילת חודש ניסן, זה אחר זה כל אחד ביומו, מ־א' לחודש עד י"ב לחודש, לכבוד הקמת ה"מִשְׁכָּן" (מבנה עץ מפואר בו שרתה קדושתו של אלוקים ושם הקריבו לכבודו קרבנות). היות והיו אלו ימי חג, אנו מזכירים אותם גם כיום. את הפסוקים של "פָּרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים" תמצאו בסידור.
לאחר תפילת שחרית, יש לומר בכל יום - מיומו הראשון של החודש ועד לתאריך י"ג בניסן - את פסוקי ה"נשיא" של אותו יום, בהם תיאור הקורבן שהביא איתו נשיא ביום ההוא, ולאחריהם (למעט ביום האחרון) תפילה קצרה - "יְהִי רָצוֹן", המודפסת גם היא בסידור.
'קִמְחָא דְּפִסְחָא'
'קִמְחָא דְּפִסְחָא' - הינו ביטוי בארמית שפירושו: 'קמח של (חג) הפסח'. בעברית מקובל לכנותו "מְעוֹת חִטִּים". מונח זה מייצג מנהג קדום לתת לנזקקים כסף או מצרכי מזון לקראת חג הפסח. לשם כך נהגו לערוך בקהילות היהודיות מגביות מיוחדות במשך החודש שבין פורים לפסח.
מנהג זה קיים עד ימינו, ובנוסף על מגביות שנערכות באופן מסורתי בבתי הכנסת, מתגייסים למבצע עמותות וארגוני מתנדבים, המכינים חבילות מזון ומחלקים אותן לנזקקים לקראת החג.
על כל אדם להשתדל לתרום "מָעוֹת חִטִּים" בעיר מגוריו. בזכותו, יחגגו העניים והנזקקים את חג הפסח כהלכתו.
ברכת האילנות
פעם אחת בשנה, במשך חודש ניסן, נוהגים לברך את אלוקים על העצים והאילנות היפים שברא בטבע. את הברכה יש לומר כשעומדים ליד עצי־פרי שהגיעו כבר לעונת הלבלוב וכבר הוציאו פרח, אך עדיין לא צמח הפרי.
נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת, וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".
