קָרָה לָכֶם שֶׁרְצִיתֶם לְגַדֵּל כֶּלֶב אֶצְלְכֶם בַּבַּיִת וְהַהוֹרִים שֶׁלָּכֶם לֹא הִסְכִּימוּ?
אָז זֶהוּ בְּדִיּוּק, שֶׁגַּם הַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא מַסְכִּימִים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן שֶׁנְּאַמֵּץ כֶּלֶב.
אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא מֵבִין לָמָּה. זֶה לֹא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי כֶּלֶב עֲנָקִי שֶׁיִּנְבַּח, יַבְהִיל וְיָעִיר אֶת כָּל הַשְּׁכוּנָה בַּלַּיְלָה. לְהֶפֶךְ. רָצִיתִי כֶּלֶב קָטָן וְחָמוּד, כָּזֶה שֶׁלֹּא מַרְעִישׁ, שֶׁנּוּכַל לְשַׂחֵק וְלִישֹׁן יַחַד בַּחֶדֶר שֶׁלִּי. אוּף! אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה כֶּלֶב.
מֻתָּר לְהִתְגַּעְגֵּעַ הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה לִילָדִים "עֲלִילוֹת בְּאֵרִי" שֶׁכָּתַב עָמִית נַגְלֵר, הַלְּקוּחָה מֵחֲוָיוֹת יַלְדוּתוֹ וּבְהַשְׁרָאַת יְלָדָיו.

עָמִית נַגְלֵר הוּא אֲבִיהֶם שֶׁל חֹשֶׁן, לָבִיא, יָאֵר וְבְאֵרִי. סוֹפֵר וְתַסְרִיטַאי. זוֹכֵה פְּרַס עִידוּד הַיְּצִירָה לִשְׁנַת 2022 מִטַּעַם עִירִיַּת פֶּתַח תִּקְוָה. בְּיַלְדוּתוֹ הָיוּ לוֹ כְּלָבִים בְּשֵׁם לָאקִי, דֵּיְזִי, טוּלִיפּ וְגִ'ינְגִ'י.
שַׁחַר וִיטוֹנְסְקִי הוּא אַבָּא שֶׁל דָּנִיאֵל, יוֹנָתָן, נֹגַהּ וְנֹעַם. מְעַצֵּב מְאַיֵּר וְיַזָּם. בַּעַל תֹּאַר שֵׁנִי בְּעִצּוּב מְשֻׁלָּב. בְּיַלְדוּתוֹ הָיוּ לוֹ כְּלָבִים בְּשֵׁם בּוֹנִי, הָנִי (דְּבַשׁ) וְשֶׁלֶג.

עמית נגלר

עמית נגלר נולד ב-1975 בקריית אתא. כילד התבלט בעיקר בספורט ובמוסיקה. שיחק בקבוצת הכדורסל של אליצור קריית אתא וניגן באורגן. לכתוב החל עם גיוסו לחיל השריון, כשניהל בטירונות יומן מסע פנימי. בהמשך שירת בפיקוד העורף. לאחר שחרורו מהצבא עבד עם נוער יהודי מאנגליה ועם נוער בסיכון. סיים ... המשך לקרוא

שם הספר
אל תשאיר בלגן
סבא אושר
לאן נעלמו החלומות של החיות
פעם אבא פעמיים ילד
שנית אלייך נאסף