בְּאֶרֶץ אַחַת מְיֻחֶדֶת וּקְסוּמָה חָיוּ בְּשַׁלְוָה הָמוֹן כְּלֵי נְגִינָה. יוֹם אֶחָד הַמֶּלֶךְ גּוֹנְג קָבַע חֹק – אָסוּר לְנַגֵּן בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה, וְהַנְּסִיכָה וִיּוֹלָה חָלְתָה. בַּעֲצַת הָרוֹפֵא, הַגִּיטָרָה הָאַמִּיצָה יוֹצֵאת לְמַסָּע לִמְצֹא יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה שֶׁיָּשִׁירוּ לַנְּסִיכָה וִירַפְּאוּ אוֹתָהּ.
דרוֹרמִי, אָמָּן הַיְּלָדִים הַמּוּזִיקָלִי הָאָהוּב, בְּקִסְמוֹ הַיִּחוּדִי וּכְתִיבָתוֹ הַמִּתְחָרֶזֶת מַגִּישׁ לַיְּלָדִים סִפּוּר עַל אֹמֶץ לֵב, חֲבֵרוּת, נְחִישׁוּת וֶאֱמוּנָה, הַשָּׁזוּר בְּאַהֲבָה לְמוּזִיקָה וִיצִירָה וּמַזְמִין אֶת הַיְּלָדִים לְהִתְנַסּוֹת בָּהֶן בְּעַצְמָם.