המשפט אינו מדע. אין בו "נכון" ו"לא נכון". להיפך. המשפט הוא תופעה חברתית מורכבת, המושפעת מגורמים רבים לרבות גורמים חברתיים, פסיכולוגיים, כלכליים ותרבותיים. זה סוד כוחו וזו נוסחת הצלחתו בהסדרת החברה האנושית מאז ראשיתה. כל הצגה אחרת של המשפט מביאה לראייה חלקית ואף כוזבת שלו ועלולה למנוע ממנו למלא את תפקידו החיוני בחברה בכלל ובזו הדמוקרטית ליברלית בפרט.

למרבה הצער, בתקופת הרפורמה המשפטית/המהפכה המשטרית היו נכונים רבים משני הצדדים הניצים לעוות את עקרונות היסוד של תורת המשפט הישראלי כדי לקדם את מטרותיהם לטווח הקצר. זאת אף שהמבחן העליון של כל מאמין הוא לדבוק בעקרונות אמונתו גם כשמימושם פוגע בו. זה נכון ביחס לכל הדתות וזה נכון גם ביחס לדת המשפט.
על רקע זה מטרתה הצנועה של סדרת ספרים קצרים אלה היא להציג ולהנגיש לציבור הרחב את עקרונות היסוד של תורת המשפט בכלל ושל זו הישראלית בפרט. הספר השני מוקדש לשאלה האם מלאכת השיפוט בבית המשפט העליון היא עבודה טכנית שאינה מושפעת מזהות השופט, ממעמדו ומהשקפת עולמו או שמא מדובר במלאכה ערכית בה להעדפות האידיאולוגיות, הפוליטיות והאישיות של השופט יש השפעה ניכרת. במילים ברורות יותר, האם העליון הוא בית משפט או בית שופטים? ואם אכן התשובה האחרונה היא הנכונה יותר, מה ניתן לעשות כדי לצמצם את השפעת זהות השופט על המשפט כדי להשיב מחדש את אמון הציבור שהוא הבסיס לקיום שלטון המשפט שהרי "לבתי המשפט אין חרב ואין ארנק, אלא אמון הציבור בלבד".

שם הספר
זרים במשפט - נגישות לצדק בישראל
פרקליטי העשוקים - על המשפט ככלי לשינוי חברתי
תמיד פלורה
בוטן העכבר והדבק האכזר
סיפו : סיפור לא גמור