מקס נורדאו (שם־עט של שמעון שמחה זודפלד, 1923-1849), יליד הונגריה שחי רוב ימיו בפריז, היה רופא וסופר פופולרי בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. את חוט הלב – בשמו המקורי מעשיות – הוא כתב לביתו היחידה מקסה, ילדה רבת כישרונות שנולדה לו כשהיה בן 50.
ביסוד האגדות שבספר מציאות חיים של מצוקה אנושית (עוני, כמיהה לילד, אהבה לבעל חיים שאינה נענית, קושי להשכין שלום בין אויבים), אבל פתרון המצוקות הוא לרוב על־טבעי (התערבות של פֵיות, תרחיץ מופלא הגורם לשֵער שופע לצמוח בן לילה). לעיתים מתוארת מציאות אפשרית, אך על גבול הפנטסטי – ילדה בת חמש הפותרת את בעיות סביבתה וגם מַשרה שלום בין מדינות! בחלק מן האגדות הגיבורים הם בעלי חיים, שהיחסים ביניהם מעבירים בחדוּת ובהומור בעיות אנושיות מוכָּרות.
אגדותיו של נורדאו, שהיה לאחד ממנהיגי התנועה הציונית בראשית דרכה, היו אהובות מאוד על קוראי העברית. תרגומן האחרון התפרסם לפני שבעים שנה, ועתה הן מובאות בתרגום חדש.

שם הספר
אגדות למכסה
כתבים ציוניים א' 1900-1897
כתבים ציוניים ב' 1904-1901
כתבים ציוניים ג' 1914-1905
כתבים ציוניים ד' 1920-1915