|
|
ללא דירוג
|
|
תקציר הספר
מָחָר יִדְמֶה לְאֶתְמוֹל
כְּמוֹ עָלֶה לְעָלֶה נָשׁוּר
כְּמוֹ נַהֲמַת מָנוֹעַ לְאַחֶרֶת
קְרֵבָה וּמִתְרַחֶקֶת
אֲבָל כָּל בְּדִידוּת
בּוֹדְדָה בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ
היער שבָּדינוּ (מקום לשירה 2024) הוא ספר שיריה השמיני של טל ניצן. ניצן מנסחת את האסתטיקה שלו בדיוק מכאיב: "יָּפְיוֹ הַמְהַפְּנֵט שֶׁל הָאָסוֹן". שירתה האורפאית יוצרת היבריד יהלומי בין הגותי האפל והמחוספס לבין חמלת קטיפה. הגותי בא לידי ביטוי בארכיטקטורת מוות, אימה ולילה: "מֵעֵבֶר לְמֵי הַנָּהָר הַשְּׁחֹרִים/ הִבְהֲבוּ הַמִּגְדָּלִים/ חוֹדֵיהֶם טְבוּעִים בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה/ כְּאִלּוּ הִתְהַפְּכָה תְּהוֹם". לצידו, אריג עוטף ומנחם של שיחה אינטימית. ביטוי מרגש ביותר שלו הוא בשירי ההספד לאב. אלו משירי האבלות האוהבים, החשופים והיפים בשירתנו הודות להכרה האמיצה בשחרור מהסבל, אשר המוות מעניק – הכרה שמאפשרת תהליך אלכימי – פרידה כואבת ומודעת הנעשית ברוך: "עָלֵינוּ אַל תּוֹסִיף לַחֲשֹׁב/ )לִבִּי שׁוֹקֵעַ, אַבָּא, סְלַח(/ הַחֲלֵק בְּרֹךְ, כְּמוֹ צֵל שָׁקוּף —// לֵיל מְנוּחָה, אָבִי הַטּוֹב."
ציר עיקרי ומקביל נוסף בשיריה הוא התנועה בין מלחמה לשקט. מרחב המלחמה בא לידי ביטוי בחטיבת השירים המטלטלת שעוסקת ב-7.10, בקורבנות המלחמה, בעיקר בילדים בישראל ובעזה או במלחמת הקיום של בעלי החיים בטבע; מרחב השלווה מאופיין באקזוטיקה של היפה – בשפה, בטבע ובקיום. מהלך דיאלקטי זה מופיע באופן אינטגרטיבי ומשוכלל בשיר הבודד, כמו בהייקו זה, אשר מתק התות שבו מלופף עם הדם: "כֶּתֶם אָדֹם נִקְרָשׁ/ עַל הַמַּרְצֶפֶת/ סָמוּךְ לְתוּת־עֵץ מְנֻקַּב־נְמָלִים".
היער שבָּדינוּ הוא ספר שירים עוצמתי ואינטנסיבי השואף בכל מאודו לדייק את השפה, תיאורי המציאות ועומק החוויה למען עדות אמת וממילא גאולה. התשוקה העמוקה למסור אמת בשירה היא הזמנה להקשבה, לאהבה ולמימוש עצמי וקולקטיבי.
כתב היד של הספר זכה למענקי קרן רבינוביץ, קרן אקו"ם לעידוד היצירה והקרן ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג – קרן קיימת לישראל.
כְּמוֹ עָלֶה לְעָלֶה נָשׁוּר
כְּמוֹ נַהֲמַת מָנוֹעַ לְאַחֶרֶת
קְרֵבָה וּמִתְרַחֶקֶת
אֲבָל כָּל בְּדִידוּת
בּוֹדְדָה בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ
היער שבָּדינוּ (מקום לשירה 2024) הוא ספר שיריה השמיני של טל ניצן. ניצן מנסחת את האסתטיקה שלו בדיוק מכאיב: "יָּפְיוֹ הַמְהַפְּנֵט שֶׁל הָאָסוֹן". שירתה האורפאית יוצרת היבריד יהלומי בין הגותי האפל והמחוספס לבין חמלת קטיפה. הגותי בא לידי ביטוי בארכיטקטורת מוות, אימה ולילה: "מֵעֵבֶר לְמֵי הַנָּהָר הַשְּׁחֹרִים/ הִבְהֲבוּ הַמִּגְדָּלִים/ חוֹדֵיהֶם טְבוּעִים בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה/ כְּאִלּוּ הִתְהַפְּכָה תְּהוֹם". לצידו, אריג עוטף ומנחם של שיחה אינטימית. ביטוי מרגש ביותר שלו הוא בשירי ההספד לאב. אלו משירי האבלות האוהבים, החשופים והיפים בשירתנו הודות להכרה האמיצה בשחרור מהסבל, אשר המוות מעניק – הכרה שמאפשרת תהליך אלכימי – פרידה כואבת ומודעת הנעשית ברוך: "עָלֵינוּ אַל תּוֹסִיף לַחֲשֹׁב/ )לִבִּי שׁוֹקֵעַ, אַבָּא, סְלַח(/ הַחֲלֵק בְּרֹךְ, כְּמוֹ צֵל שָׁקוּף —// לֵיל מְנוּחָה, אָבִי הַטּוֹב."
ציר עיקרי ומקביל נוסף בשיריה הוא התנועה בין מלחמה לשקט. מרחב המלחמה בא לידי ביטוי בחטיבת השירים המטלטלת שעוסקת ב-7.10, בקורבנות המלחמה, בעיקר בילדים בישראל ובעזה או במלחמת הקיום של בעלי החיים בטבע; מרחב השלווה מאופיין באקזוטיקה של היפה – בשפה, בטבע ובקיום. מהלך דיאלקטי זה מופיע באופן אינטגרטיבי ומשוכלל בשיר הבודד, כמו בהייקו זה, אשר מתק התות שבו מלופף עם הדם: "כֶּתֶם אָדֹם נִקְרָשׁ/ עַל הַמַּרְצֶפֶת/ סָמוּךְ לְתוּת־עֵץ מְנֻקַּב־נְמָלִים".
היער שבָּדינוּ הוא ספר שירים עוצמתי ואינטנסיבי השואף בכל מאודו לדייק את השפה, תיאורי המציאות ועומק החוויה למען עדות אמת וממילא גאולה. התשוקה העמוקה למסור אמת בשירה היא הזמנה להקשבה, לאהבה ולמימוש עצמי וקולקטיבי.
כתב היד של הספר זכה למענקי קרן רבינוביץ, קרן אקו"ם לעידוד היצירה והקרן ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג – קרן קיימת לישראל.
פרסומת
לקט ספרים מאת טל ניצן
| שם הספר |
|---|
| דומסטיקה |
| בעט ברזל - שירת מחאה עברית 2004-1984 |
| ערב רגיל - שירה # |
| זהב החוסר-כל / זהב החסר-כל - שירת אמריקה הלטינית |
| פעמון הפרא - מבחר משירת אמריקה הלטינית במאה העשרים |
לצפיה ברשימה המלאה, עבור לדף הסופר של טל ניצן