זהו תרגום עברי ראשון לסופר היהודי־רומני הגדול מקס בְּלֶכֶר, שקורות חייו כאילו לקוחים בעצמם מרומן בלתי אפשרי. בגיל 19 חלה בשחפת עמוד השדרה ובגיל 28 מת. בין לבין, כשהוא משותק ומרותק למיטתו, החל לבקר, לתרגם, לכתוב ולהתכתב עם סופרים ופילוסופים כאנדרה ברטון ומרטין היידגר.

הקורא מתקשה להאמין: את יצירת המופת התרחשויות בָּאי־ממשות המיידית פרסם ב־1936, כשהיה בן 25 בלבד וכבר חולה מאוד. אלא שהספר מגולל מחלה אחרת שפקדה אותו כאיש צעיר עוד יותר: אפיזודות של "אי־ממשות", הזרה והצצה לעתיד. התקפים מטפיזיים אלה חונכים את הנער לעולם מעורער של בדיה וחלום, שהוא מציאותנו במאה ה־21.