אוסיפ מנדלשטם, מן המשוררים כותבי־הרוסית החשובים במאה העשרים, ואחד המשוררים הגדולים בעת המודרנית. דמותו ושיריו מציגים לקורא דיוקן נאמן ויחודי של ההיסטוריה הרוסית בשלושת העשורים הראשונים של המאה העשרים – סבוכה, אכזרית וטרגית.

וכל זה לעולם יתחיל ולא יחדל – מציע פענוח חדש ורענן לשיריו החידתיים. הפואטיקה של מנדלשטם כרוכה לבלי התר במוזיקה החד־פעמית, האופיינית לכל שיר ושיר.

לראשונה יתוודעו הקוראים למיטב היצירה השירית של אוסיפ מנדלשטם לאורך ציר הזמן, דרך מהלך חייו הטרגי: מן השנים המוקדמות דרך האקמאיזם, שמנדלשטם היה מהוגיו הבולטים; עבוֹר בשירים המעורערים של מלחמת העולם הראשונה, בשירי המהפכה, האובדן והפליטוּת, בשירי האהבה ובמחזורי השירה הארמניים; וכלה במחברות וורונז' ובשירה הזועקת, הקשה והנבואית שכּתב בשנות השלושים, עד מותו ב־1938.

ולבל נשכח לומר תודה מיוחדת לנדייז'דה יאקובלבנה מנדלשטם, אישתו של אוסיפ וסופרת, שרבים משיריו שרדו אך ורק בזכותה. בשעה שהמשטר אסר על פרסום השירים, רק זיכרונה המופלא של נדייז'דה שמר עליהם בשביל הדורות הבאים, בשבילנו.

אוסיפ מנדלשטם

אוסיפ מנדלשטם (1891-1938), המשורר היהודי-רוסי הגדול, הוא מהידועים והמעולים שבמשוררי רוסיה במאה העשרים. ספר שיריו הראשון "אבן" ראה אור ב-1913. ב-1922 הופיע "טריסטיה", שביסס את מעמדו כמשורר מרכזי, וב-1928 נדפס הספר האחרון שלו שראה אור בחייו, "שירים". ב-1934 נאסר מנדלשטם בעקבות קריאת שיר סטירי שלו... המשך לקרוא

שם הספר
שאון הזמן
אאי
שירים
שירים (תרגום זוסמן)