- תאומת האש - תאומות צ'נדלר 1:
אגם מידנייט השתרע לעיניהם כשעצר את הסוס ליד בימת התזמורת והתקרב
כדי לעזור לבלייר לרדת מהמרכבה. הוא שלח ידו לאט כדי לגעת בזרועה. היא
נרתעה וזזה אל בימת התזמורת העשויה עץ.
הוא השליך את הסיגר שלו והתקרב אליה... לא נשמעה מוסיקה, פרט לצלילי
הלילה, אך בלייר הייתה בטוחה שהיא שומעת נגינת כינורות כשלי סיחרר
אותה על גבי הבימה. וכשהצמיד אותה אליו, היא יכלה לחוש ברגליו הנצמדות
לרגליה... כשהתחיל לנשק את צווארה, לחייה, רקותיה, בלייר נשענה עליו,
כרכה את זרועותיה סביב צווארו והחלה לרקוד לאט ובצורה מפתה. כששוב
נשק לה, נאלץ לי לתמוך בה כדי שלא תפול.
"בבקשה", היא לחשה אחרי ליטוף ארוך ואיטי, "בבקשה, אל..."
- תאומת הקרח - תאומות צ'נדלר 2:
"מר טאגרט, האם הצעת הנישואין שלך רצינית?"
יוסטון צ`נדלר עמדה בפתח משרדו של קיין טאגרט. "את חושבת,
שלולא הייתי רציני, הייתי מבזבז כל כך הרבה זמן על חיזורים אחריך?"
קיין נעץ בה מבט מלא הערכה.
"איני יודעת, אם אתה רציני, מר טאגרט," ענתה יוסטון בנוקשות, "אך
אני מכירה גברים העובדים במכרות הפחם והלבושים יפה ממך. דרך
דיבורך נוראה וכך גם הנימוסים שלך. כך שיהיה עליך להתחנך על ידי."
"בואי הינה," אמר קיין, בסמנו לה לעבור סביב השולחן.
היא עשתה כבקשתו, בחשבה, שהוא רוצה דבר מה. הוא תפס בגסות
בפרק ידה ומשך אותה לחיקו. "אם את תהי המורה שלי, אני חושב,
שגם אני אלמד אותך כמה וכמה דברים." הוא התחיל לגעת בצווארה
בפניו, כששפתיו מלטפות את עורה.
היא עמדה למחות על התנהגותו, כשחלקים בגופה החלו להתמוסס.