“אך בכך לא סגי – אמות ידיה ופרקיהן עמוסים גורמטים שונים במספר רב בצבעי זהב, והשונים בעוביים, ברוחבם ובאורנמנטציה השונה החרוטה עליהם, ובל נכלים את שעון הזהב הגברי, בעל רצועת הזהב העבה המשאירה נוכחות מסקולרית משהו בחדר. הייתה לבושה תמיד בשמלה בדוגמאות שחור שאורכה עד כמה אינצ’ים מעל הברך, חגורה בחוגר עשוי משלשלת זהבים הקשורה והאחוזה בתוך לולאות שמלתה, קצותיה של השלשלת משתפכים להן באורכיהם השונים על ירך רגלה הימנית. נעליה – נעלי לכה שחורות, נעלי עקב עם שפיץ ארוך גם בקדמתן וגם בעקביהן.
קולה צפצפני משהו, וכשהיא צוחקת מתגלה פה עתיר שיניים עשויות כדבעי, בידי בעל מלאכה מהמדרגה הראשונה. וכשהיא מחייכת מתגלים על עור פניה המפורכס במיני בשמים וחומרי מרק גם עקבות נמשים או כתמי גיל המעידים ומכריזים – אני כבת שבעים, שמורה טוב ופתוחה לכל הצעה”
(מתוך הסיפור “שוברת הלבבות הקטנה”)
“שוברת הלבבות הקטנה” הינו ספר חמישי פרי עטו של המחבר (הקודמים לו “ניחוח תפוח”, “לשכוח את זהבה”, “ארבע מלכות” ו”הבן יקיר לי”).
הספר כולל אוסף של מקרים, אירועים ופרשיות שבאו מלפני המחבר במסגרת עבודתו כעורך דין. מחמת צנעת הפרט ועקרון שימור הסודיות הרי נלקחו בידי המחבר עובדות היסוד של כל סיפור או מקרה שבאו לפניו, ועליהם בנה המחבר, כדרכו בספריו הקודמים, “בניינים” ו”עולמות” כיד הדמיון הפורה, ואלה הפכו לקובץ הסיפורים החמישי.
אהרן אורדן, יליד ישראל, משפטן במקצועו משך שנים רבות, אב לילדים וסב לנכדים, נשוי למשפטנית אסתר אורדן.