נוסף על ההשמדה השיטתית, המדיניות הנאצית שמה לה למטרה לפגוע בסדר החברתי, בתשתית הקהילתית והמוסרית ולערער את הסולידריות של החברה היהודית. מצוקות החיים, הרדיפות וההשמדה הובילו לקריסת מערכות כללית בשנות השואה. נראה שנסיבות אלה, אינן מהוות נקודת פתיחה טובה לעזרה הדדית ולהצלה לא בקרב האוכלוסיות המקומיות ולא בקרב האוכלוסייה היהודית הנרדפת, שהקשיים שעמדו בפניה היו חמורים במיוחד1.
אולם, האיום החיצוני שמעורר, מטבע הדברים, את יצר ההישרדות, חיזק לעיתים גם יסודות קיימים בחברה היהודית, של הזדהות ושותפות גורל. וכך, כנגד הנסיבות והסיכויים, צצו להם מספר נסיונות ומפעלי עזרה והצלה של יהודים. מקרים אלה מעסיקים אותנו בגיליון זה של העיתון המקוון. ברשימה זו אבחן מקרה הצלה אחד בעקבות הספר "משפחת אנשי היער".
ספרה של נחמה טק, "משפחת אנשי היער", מתאר סיפור גבורה והצלה ייחודי שבמסגרתו יחידת הפרטיזנים היהודים ובתוכה מחנה המשפחות הביאה להצלתם של כ-1,200 יהודים. מדובר בקבוצת הפרטיזנים היהודים הגדולה ביותר בתקופת השואה ובמבצע הצלה יחיד במינו. במרכזו של הספר עומדות דמויותיהם הכריזמטיות של טוביה ביילסקי ואחיו עשהאל וזוס, שמלאו תפקידי מפתח בארגון והגנה על המחנה וביצירת קשר עם פרטיזנים נוספים.