סיפור בלתי שיגרתי זה מביא אותנו אל תוך-תוכי עולמו של בית-ספר תיכון
שבעיירה חקלאית בניו-זילנד, על כל התככים שבו: רכילויות ואי-הבנות,
שכמעט-כמעט קטעו באיבה אהבה נפלאה בין מורה למנהל שלה...
אולם נשימתו של הסיפור הזה רחבה היא בהרבה, ונושבת בו רוח פסגות
של ממש: רכסי אוסטריה המושלגים, תלבושותיהן העממיות והססגוניות
של הנשים הטירוליות, מיזוג העדות והמנהגים שבין מתיישבי ניו-זילנד -
הכל משמש כאן רקע לסיפור עצוב לפעמים, מצחיק לפעמים - ואנושי תמיד.
לעומת דמויותיהם הססגוניות של תושבי העיירה, מתרקמת לעינינו עלילת
אהבתה וגאוותה הפגועה של המורה הקטנה - שלא ידעה שהאושר כה
קרוב אליה ושכל מה שעליה לעשות הוא רק להושיט יד ולקטוף אותו...