כאשר הופיע על סוסו, דוהר על פני הדיונות הלוהטות, לוכד אותה וסוחף אותה
אל האוהל המהודר בנווה המדבר, לא פחדה אלקס רנדל. היא זעמה. וזעמה
גבר כאשר גילתה שאינו איש מדבר אלא דן דיאלסיו, העתונאי ומפיק הסרטים
המפורסם. בשיערו השחור ועיני הנץ שלו שהסתירו הכל מלבד גבריות מהממת,
התעקש על שובה לבטחון ולתרבות. אולם דוקטור רנדל המיוחדת היתה נחושה
בדעתה להישאר, למצוא את אביה, האג'יפטולוג המפורסם שעקבותיו נעלמו
על סף החפירות שעמדו לעשות היסטוריה. מבריקה, חמת מזג, עצמאית, כיצד
יכלה אלקס לקבל את העובדה שחייה תלויים בגבר זה? כיצד תוכל להכיל את
זעמה ולהתחנן שיגן עליה? וברגע שסגרו את העיסקה והיא החלה בהעמדת
הפנים שלה כאשר הכל הסתיים... כיצד תוכל להניח לו לעזוב?