“בחורה צעירה עוזבת את עיר הולדתה, חיפה, ופניה לתל אביב. מאחוריה השאירה את משפחתה, וסוד אחד גדול שמאז שנחשפה אליו, ישב זה על כתפיה שלא על מנת לעזוב. לאן שלא תלך, ועד כמה שלא תרחיק - הוא תמיד איתה.

בעיר הגדולה, שזה עבורה כמו עולם אחר, תעשה את המסלול הרגיל: שכירת דירה בבניין מתפורר, עבודה בבָּר נחשב, והתחלה של מערכת יחסים שהיא יודעת מראש שתהיה הרסנית, ללא עתיד, וגם ההווה שלה מעורפל, תרתי משמע. אבל כל זה לא חשוב, כי עכשיו הזמן שלה להגשים את חלום חייה מאז ימי התיכון: לכתוב. להיות סופרת. אבל התחושה שלה היא כמו של ציפור מקורקעת הרוצה כל הזמן לפרוש כנפיים ולעוף, אבל משהו בה לא משתחרר, ומקרקע אותה שוב ושוב. ואז היא נוסעת. לארצות אחרות, לאווירה שונה, מחפשת את המקום שלה, מחפשת להוציא את הקול שלה החוצה.

אבל המילים לא נמצאות לה. הן חומקות ממנה כמו דג חלקלק. אולי זה הסוד שסוחבת איתה היושב בה בכבדות, אולי זה הוא המונע מהמילים לצאת, להשתחרר.


מבנה הספר מיוחד. הוא בנוי מפסקאות קצרות, והסופרת נתנה כותרת עם מיקום ההתרחשות בראש כל פִּסְקָה. אלא שהפסקאות הקצרות האלו מטעות. הן טעונות ומכילות בתוכן הרבה רגשות, ולא מעט כאב.

שם הספר המאוד מיוחד מזמין את הקורא לחטט בו ולפצח את המשמעות שלו. ממש כמו הגיבורה שנוברת בינה לבין עצמה אחרי המילים החומקות ממנה, אחרי הבתים, ואחרי עצמה שהולכת לה לאיבוד שוב ושוב.

גם הכריכה היפהפיה בעיצובה של אפרת גולן מביאה הרבה מדמות הגיבורה, וכחובבת כריכות אני יכולה להגיד שהכריכה הזו היא אחת היפות.


מומלץ!”

“החלטתי כן לכתוב ביקורת על הספר למרות שטרם סיימתי את הספר.
את הספר רכשתי מאתר עברית ומשהו בכריכה מאוד מצא חן בעיני,גם תקציר הספר אז רכשתי אותו והגיע בחודש האחרון.
גם שם הספר ''בתוך המילים בתים'' שמתי לב שמה שאפיין את הספר, זה לא הדמות והפרקים אלא המקומות בהם היא נמצאת עמוד אחד היא בחיפה בדניה, בעמוד שני היא בבואנוס איירס, במקום אחר היא בתל-אביב וזה מוסיף נפח לספר או איזה מימד עמוק יותר לסיפור. הייתי אומרת שיש בו משהו קצת קולנועי.
הסיפור מגולל את סיפורה של אישה צעירה שעוברת ממקום למקום מבית לבית מחיפה עד לתל-אביב ועוברת בהרבה תחנות גם בנסיעות לח''ול החלום הגדול שלה זה להיות סופרת ולכתוב, הוריה משום מה לא מאמינים בחלום הזה אז היא מחפשת את עצמה ועובדת בת''א (אחרי השירות הצבאי)ופוגשת כל מיני אנשים שהם חלק מהמסלול שהיא עוברת להתבגרות,בצורה שלילית בתור בחורה שגדלה בבית טוב עם הורים שהם אומנם בתהליך גירושין עם אימא שהיא בוגדת באביה, היא נתקלת במראות קשות ונסחפת לכל מיני הרפתקאות שלא בטוח טובות לה היא עובדת בבר, עם בחור שמנצל אותה, היא נוסעת לבואנוס איירס בעקבות תייר.עדיין למרות האכזבה ליבה רוצה לכתוב.
כשהיא נסחפת במעמקי חיים ומנסה באמצעות החלום גם לנסות להכיר מחדש את עצמה אפילו את ההורים שלה שהיא רוצה לראות אותם רחוק.
אחד מהקטעים שסחפו אותי בספר זה הרצון של הדמות לכתוב אני אפרסם כאן
''שכונת דניה חיפה''
מי היה מאמין שבסוף דווקא הכתיבה תגאל אותי שתהפוך את היוצרות ותושיב אותי על כיסא הבמאית.שתחזיר אותי להיות זאת שיוצרת את עצמה את זיכרונותיה ואהבותיה(שם, עמ' 217) מאוד הזדהיתי עם הקטע הזה של הדמות שלפעמים כשכותבים זה הופך אותנו לעצמנו,או תגאל אותנו מהמציאות שלנו כך הדמות מאמינה.
הדמות אומנם כתובה ללא שם(לא ראיתי שיש שם לדמות)
סיפור מצויין, אומנם שהוא היה לי כבד מעט ולפעמים עייף אותי המקומות(וזה המסר של הספר)ספר מיוחד גולד עשתה עבודה נהדרת.
4 כוכבים.”

“כשראיתי את הספר בתוך המילים בתים של דנית גולד הוקסמתי וסוקרנתי בו זמנית .
גם מהכריכה המדהימה ששבתה את ליבי מהרגע הראשון שראיתי אותו וגם משם הספר הגאוני
פיוטי משהו שהסתבר לי מאוחר יותר גם מהמבנה שלו ואף יותר מכך אחרי שקראתי אותו ....
הספר בנוי פרקים הסדורים באותיות ה-אב מהאות א' עד ת' כשבכל פרק ראשי פרקים של מקומות
בהם מתרחשים אירועי הגיבורה או היכן שהיא עוברת או נמצאת .
בכתיבה קצבית מהירה , וציורית מופלאה מגוללת דנית את מסעה של אישה הנאלצת לברוח
מסוד משפחתי מביש שארע במשפחתה בהתחלה חדשה ומחליטה להמציא את עצמה כסופרת .
היא עוזבת את בית הוריה בשכונת דניה בחיפה ועוברת להתגורר בדיזינגוף בתל אביב בתקוה שלא
יתגלה הסוד , אך מסתבר שמשקעי הסוד רובצים על כתפיה ולכל מקום שהולכת הסוד הולך איתה....
היא מנסה להתחיל התחלה חדשה אך הכל כאילו "אורב" לה .
היא שוכרת דירה בבניין רעוע שקירותיו מפוררים , ומתחילה לעבוד בבר נחשב שם מתאהבת בבוס
שלה גבר נשוי ונקלעת למערכת יחסים הרסנית ללא עתיד , היא מיטיבה להתרחק ומחליטה לטוס
לדרום אמריקה ואף מתאהבת שוב בתייר מזדמן , היא אחוזת תזזית ,ישנה התרפקות של זכרונות
נחשפים תהיותיה , מתגלה הסוד , צפים להם הרגשות , מתבהרת התמונה ונחשף המון כאב .....
האם תגשים את חלומה כסופרת ? לאן יקחו אותה משקעי העבר ?....
והחשוב מכל האם תמצא בית בתוך המילים ?.... מרתק , סוחף , ונוגע ללב ! אהבתי !”

“טוב, לא הצלחתי להתחבר. כתוב טוב וקריא ללא ספק. אני אקרא לו ספר לצעירים ואני כבר לא שם. הסגנון ההתלבטויות אורח החיים אני מניחה שבעבר המאד רחוק הייתי מתחברת יותר. מה שהופך בעיני את הספר לספר שפונה למגזר אוכלוסיה מסוים. טוב אתם יכולים להגיד שיש ספריפ "זקנים" וזה מין הסתם נכון אבך גם יש כאלה שכל אחד יכול למצוא בהם משהו שנוגע בו.”