"ואני ראיתי את הים, אלוהים
עדי שראיתי את הים,
וידעתי:
בו הכול נולד.
בו הכול מת".
אדם בן קולמן, גיבור המשלוח, הוא ימאי לשעבר, קשיש בא בימים, ששירת בצעירותו כקצין מכונות בארגו, אוניית משא שהובילה עגלים וטלאים לשחיטה מפורטוגל ומאוסטרליה.
השנה היא 2061, מאה שנים אחרי משפט אייכמן, וקולמן יושב בתא המעצר, ממתין למשפטו על חלקו בתעשיית "המשלוחים החיים" – אחרי שזו הוצאה מחוץ לחוק – ומגולל את סיפור חייו המורכב והסוער ואת מערכת היחסים התלותית עם וטרינרית האונייה ג'יין ועם הוריו שנטשוהו.
אף על פי שהוא נלחם להוכיח את חפותו, קולמן מתבונן בעברו נכוחה בעיניים פקוחות, מנסה להבין מה דחף אותו אל הרוע ומה גרם לו להצדיק את מעשיו.
אז מה קורה כשעולם הערכים משתנה והחברה מחליטה למצות את הדין עם מי שפעלו בשליחותה ובהסכמתה?
האם זוהי כפרה אמיתית או זילות המשפט והצדק?
המשלוח הוא רומן סוחף ומטלטל, מבעית ומערער, שכתוב ביד אמן, בשפה עשירה ומלאת דימויים קשים ופואטיים כאחד.
הרומן, שנולד כחוליה נוספת לצד הספר "העגל, ושירים נוספים", הוא קודם כול סיפור עלילתי בדיוני ומרתק, אבל גם מסע פילוסופי תובעני שמנסה לברר את השאלה האם העיקרון המוסרי, שעליו נשען השוויון האנושי, מחייב להחיל מידה שווה של התחשבות גם על בעלי החיים?
זהו ספר הפרוזה הראשון של אלעד זרט, משורר, חוקר ספרות, מרצה ועורך מוסף "ספרות ותרבות" של "ידיעות אחרונות".
בדומה לספר שיריו הקודם, הסיפור הוא רק המצע לבחינת סוגיות גדולות ומורכבות הנוגעות לטבע האדם.