ספר זה הוא כרך ראשון מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ובמתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי.
נקודת המוצא של העורכים התבססה על עקרונות אחדים: היותו של תחום העיסוק בקידומם של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון חלק משדה החינוך הבלתי פורמלי; היותו של תחום זה נקודת מפגש בין גישות הלקוחות משדה החינוך לבין גישות ודרכי התערבות המעוגנות בשדה הטיפולי; ולבסוף, הצורך בגיבושו של תפקיד בעל הכשרה ייחודית שתסייע לעוסקים בו להתמודד עם אתגר מקצועי מורכז זה.
בכרך הראשון מוצגות עשרים עבודות שפורסות בפני הקורא יריעה רחבה של סוגיות מהותיות בתחום של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון ומצוקה. עבודות אלה מחולקות לשלושה שערים: הראשון – ההתפתחות והחזון של תחום העבודה החינוכית-טיפולית עם ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל ובעולם; השני – מאפייני אוכלוסיות של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון; והשער השלישי – תוכני ליבה בעבודה חינוכית-טיפולית עם ילדים ומתבגרים במצבי סיכון ומצוקה. הכרך השני יכלול שלושה שערים נוספים ובהם עשרים עבודות אשר ישלימו את תמונת הפסיפס של התחום שאנו מבקשים לסרטט בשני כרכים אלה.
העורכים
ד"ר עמנואל גרופר משמש כראש בית הספר לחינוך וחברה בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו וכמרצה בכיר במסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל. את הקריירה המקצועית שלו הוא החל כמדריך בפנימייה בכפר נוער, בהמשך שימש כמנהל פנימייה, מפקח על פנימיות בעליית הנוער, ועד לאחרונה היה מנהל האגף לחינוך והדרכה בפנימיות במשרד החינוך. תחומי המחקר שלו מתבססים על גישות של האנתרופולוגיה החינוכית ועוסקים בצדדים שונים של חינוך פנימייתי לנוער במצבי סיכון בכלל ולבני נוער עולים בפרט. כמו כן הוא עוסק רבות בחקר סוגיות הקשורות בעובדים חינוכיים-טיפוליים המטפלים בבני נוער אלה, בהכשרתם, בזהותם המקצועית ובאתיקה המקצועית שלהם. הוא פעיל בזירה הבין-לאומית בתחומים אלה, ולאחרונה נבחר לסגן נשיא 'הארגון הבין-לאומי לחינוך חוץ-ביתי' (FICE).
פרופ' שלמה רומי עומד בראש בית הספר לחינוך והמכון לחינוך ולמחקר קהילתי באוניברסיטת בר-אילן, והוא מרצה במסלול לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל. פרופ' רומי נחשב למומחה בפסיכולוגיה חינוכית. הוא החל את עבודתו בהדרכה ובהנחיה בתחום של קידום נוער במצבי סיכון, בהמשך עבד כפסיכולוג חינוכי, ואחר כך השתלב בתחום ההוראה והמחקר במסגרת האקדמיה. תחומי המחקר העיקריים שלו הם מאפייני נוער הנמצא במצבי סיכון והחינוך הבלתי-פורמלי (מאפייניו וזיקתו לחינוך הפורמלי). כמו כן הוא עוסק בחקר נושאים מתחום הפסיכולוגיה החינוכית, כמו למשל אופני ניהול כיתה ושילוב של ילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים במסגרות נורמטיביות. פרופ' רומי פעל בזירה הבין-לאומית בתחומים אלה וחבר בהנהלת 'האגודה האירופאית המדעית לאומנה ומעונות לילדים ומתבגרים' (EUSARF).